לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע בתביעת ביטול עסקת מתנה של אב נגד בנותיו. לפי כתב התביעה, האב העביר את זכויותיו בדירה שבה הוא חי עם בת זוגו החדשה לאחת מבנותיו, ואת מחצית מזכויותיו בדירה שנשארה לגרושתו העביר לבתו השנייה, זאת במסגרת עסקאות מתנה.
לאחר כשנתיים מביצוע עסקאות המתנה, החליטה בתו לממש את זכויותיה בדירה שבה הוא מתגורר, לאחר שהיא ואחותה בשיתוף עם אמן מכרו את הדירה שבה הן גרו לגורם שלישי. הבת הגישה צו פינוי נגד אביה ובעקבות כך הוא ובת זוגו נותרו ללא קורת גג. בעקבות מעשה זה, האב תבע את בנותיו ודרש להשיב לו את הזכויות בדירה שהעביר להן בעסקת המתנה.
הבת טענה כי האב לא שילם לה שכירות עבור הדירה ששייכת לה והפר את ההסכם
נוסף על הגשת צו פינוי הדירה, הבת צירפה גם הסכם שכירות שנחתם עם העברת הזכויות ולפיו האב מחויב לשלם לה דמי שכירות חודשיים. נטען כי האב לא שילם לה דמי שכירות במשך שלוש שנים שהן התקופה שנקבעה מראש, ולפיכך הוא מחויב להתפנות מהדירה. היא הזכירה כי בת זוגו של האב מתגוררת עמו, בניגוד להסכם השכירות שנחתם, וגם על סמך כך היא רשאית לדרוש את פינויו מהדירה.
לטענת הבת, עסקאות המתנה הושלמו ולא ניתן לחזור בהן או לתבוע חזרה את הזכויות שניתנו מרצון. היא הדגישה כי העברת הזכויות נעשתה מרצון וביוזמתו של האב. נוסף על כך, הבת סיפרה כי האב היה המקור לפירוק המשפחה, כאשר התגלה שהוא חי חיים כפולים ועזב לגור עם בת זוגו שעמה יש לו ילד מחוץ לנישואין. לדבריה הוא הותיר בה תחושות קשות, משקעים וצלקות רגשיות.
האב טען כי העברת הזכויות נועדה להגן על בנותיו בהיבט הירושה בלבד
לדברי האב, הוא ביקש להעביר זכויות בנאמנות ולא לתת לבנותיו במתנה את החזקה בדירתו. בכתב התביעה צוין כי בנותיו של האיש ביקשו ממנו להעביר על שמן את זכויותיו, הן במחצית הדירה של אמן והן בדירתו שלו. הבקשה באה על רקע הפירוד בין ההורים והיות האב מצוי במערכת זוגית חדשה, דבר שיכול לשנות את הסדרי הירושה לאחר מותו ולהפלות לרעה את הבנות.
האב הסכים לביצוע עסקאות המתנה, לדבריו רק משום שידע כי מימוש הזכות על דירתו לא תתקיים כל עוד הוא בחיים. הוא הסביר כי היה ברור שהוא ימשיך להתגורר בביתו לפי רצונו וכי ינהל אותו בפועל, למרות העברת הזכויות לבתו. הוא הוסיף כי מעולם לא חתם על הסכם שכירות ואף לא נדרש לשלם לבתו דמי שכירות.
מדבריו של האב עלה כי בנותיו ניצלו את מצבו הרפואי והנפשי לביצוע המרמה
האב תבע את בנותיו וביקש לבטל את עסקאות המתנה, כדי לקבל חזרה את הזכויות במקרקעין ואת דירתו שבה הוא מעוניין להמשיך להתגורר. מכיוון שמחצית הדירה של גרושתו שהייתה שייכת לו נמכרה, הוא ביקש לקבל את שווי מחצית המכירה. הוא טען כי ביטול ההסכם מתאפשר בשל המרמה וההתנהגות הבוגדנית של בתו.
האב הסביר כי בעקבות אירוע קשה בעבודה הוא עבר התקף לב ונקלע לסכסוך עם גרושתו באותה תקופה שבה נחתמו עסקאות המקרקעין. הוא הדגיש כי בנותיו פעלו בזדון כדי להתעשר שלא כדין על חשבונו וניצלו את מצבו הרפואי והנפשי.
השופטת דחתה את התביעה וקבעה כי זכויות המקרקעין יישארו של הבנות
לאחר שעיינה בהסכמי עסקאות המתנה, השופטת קבעה כי הם עומדים בכל התנאים הנדרשים לרבות הסכמתו המוחלטת של האב לביצוע ההעברה. היא הסבירה שהתצהיר שעליו חתם האב הוא קצר ותמציתי, ללא אי בהירויות בניסוח ובפירוש ובאופן שאינו משתמע לשני פנים.
נוסף על תצהירי המתנה, האב חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר, דבר שלא מאפשר לו לוותר על ביטול עסקת המתנה. מעבר לכך, האב הגיש את התביעה לביטול רק לאחר שהוגש נגדו צו פינוי, מה שמעיד ככל הנראה על כך שהוא הסכים לתנאי ההעברה עוד לפני כן. השופטת סיכמה כי חתימה על תצהיר ברור ופשוט, חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר ושיהוי בהגשת התביעה לא מאפשרים לאב לטעון כי לא הבין את משמעותה של עסקת המתנה.
יש לך שאלה?
פורום העברה ללא תמורה - עסקת מתנה
השופטת ציינה כי מרגע שהבת מימשה את זכויותיה והעברת הזכויות בוצעה בלשכת רישום המקרקעין, עסקת המתנה הושלמה ואין אפשרות לנותן המתנה לבטל אותה. היא הוסיפה כי לא הוגשו מטעם האב ראיות לכך שהוטעה או נוצל על ידי בנותיו, וכן לא זימן את עורכי הדין שהיו נוכחים בזמן החתימה כדי שיעידו לאמת את גרסתו. לפיכך, השופטת קבעה כי הסכמי המתנה נחתמו כדין ותקפים, וכי לא ניתן לקבל את התביעה ולחזור מהעברת הזכויות.
תמ"ש 22116-02-18
.jpg)
.JPG)
