לאחרונה, בית משפט השלום בירושלים עסק בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת עבודה של צעיר בן 33 שנפצע בעקבות נפילה של עגלת שמן במשקל 100 ק"ג.


ביום התאונה, המכונאי נדרש לרוקן את עגלת השמן, ובעת הפעולה, כאשר נגע בידית של העגלה, היא התהפכה עליו. לאחר מכן, איבד המכונאי את הכרתו ופונה לבית החולים הקרוב, שם עבר ניתוח לתיקון בקע במפשעה. כתוצאה מהפציעה, נדרש המכונאי לעבור טיפולי פיזיותרפיה רבים, כמו כן ערך ביקורים חוזרים בקופת החולים.


בעקבות חוסר הסכמה בין הצדדים מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט


מומחה רפואי מטעמו של הנפגע קבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 27% לצמיתות בשל הגבלות תנועה בגב התחתון ובצוואר ובגין פגיעה שורשית.


כמו כן, החברה שבה הועסק הצעיר הציגה חוות דעת של מומחה מטעמה בפני בית המשפט, שקבע כי למכונאי נותרה נכות בשיעור של 10%, אך עם זאת ציין כי בשל העובדה שהיו לבחור בעיות רפואיות קודמות, לא ניתן להכריע באופן ודאי כי מקור הנכות בתאונה, ולכן קבע כי לצעיר לא נותרה נכות.


בעקבות חוסר ההסכמה בין הצדדים, הוחלט למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שקבע כי המכונאי נותר עם נכות בשיעור 5% לצמיתות בשל הגבלת תנועה בגב ובצוואר. כמו כן, בוועדה הרפואית מטעם ביטוח לאומי נקבע כי הנכות הרפואית של הצעיר עומדת על 9.75% בשל הגבלות תנועה באזור הגב התחתון וכן פגיעה שורשית.


החברה שבה עבד המכונאי התנערה מכל אחריות ביחס התאונה


החברה שהעסיקה את המכונאי, התנערה מכל אחריות בכל הנוגע לאירוע, וטענה כי האשמה והאחריות נופלת על הצעיר בלבד. בניגוד לגרסתו של העובד לאופן התרחשות האירוע, החברה טענה כי הסיבה האמיתית לתאונה, הייתה כתם שמן שהיה על הרצפה בסמוך לעגלה, שבעקבותיו החליק הבחור ונפל, ובנפילתו אחז בעגלה, וכתוצאה מכך נפלה עליו. כמו כן, החברה הטילה ספק בנזקים להם טען הבחור, וציינה כי לא פעל להקטנת הנזק.


על כן, טענה החברה לכך שיש לייחס למכונאי אשם תורם, שכן פעל נגד כללי הבטיחות ונגד הוראות העבודה שקיבל.


מנגד, המכונאי טען כי התאונה התרחשה בעקבות התרשלות החברה, שלא הדריכה כיצד להשתמש בעגלה מסוג זה ולא סיפקה אמצעי מיגון או תנאי עבודה בטוחים. כמו כן נטען כי העגלה לא הייתה בטיחותית וגם לא יציבה, משום שהמכונאי הזיז אותה קלות והיא מיד התהפכה עליו.


נוסף על כך, טען הבחור כי בעקבות התאונה, לא הצליח לחזור לעבוד בתפקידו משום שהתפקיד דורש מאמץ פיזי, וכן בשל העובדה שאינו אדם בעל השכלה, הוא לא מצליח להשתלב כראוי בשוק העבודה כיום. כמו כן, טען כי בעקבות התאונה הוא מתקשה בבית וזקוק לעזרה ולתמיכה באופן יום יומי.


המכונאי טען כי התלונן בעבר על חוסר יציבותה של העגלה בפני מעסיקיו


בהכרעתו, השופט שם דגש על חובת החברה לשמור ולהגן על עובדיה ולנקוט באמצעים סבירים בכדי שלא יתרחשו תאונות בשטח העבודה, באמצעות מתן הסברים מקצועיים, סביבת עבודה בטוחה, שמירה על כללי בטיחות וכן שימוש במכשירים ובכלי עבודה בטוחים ותקינים.


כמו כן, השופט התייחס לטענתו של הבחור שסיפר כי טרם התאונה, הוא התלונן בפני מעסיקו על כך שהעגלה אינה יציבה, והוא בחר שלא להתייחס לטענותיו ולא בדק אותה או דאג לתקנה.


על כן, השופט החליט לקבל את הגרסה של המכונאי בנוגע לאופן התרחשות האירועים, וקבע כי החברה התרשלה והפרה את חובת הזהירות שלה כלפי העובד כאשר לא סיפקה עבורו סביבת עבודה בטוחה, ובעקבות הרשלנות נגרמה התאונה.


על כן, השופט קבע כי אין להטיל על המכונאי אשם תורם.


השופט בחר לקבל את חוות הדעת הרפואית שנתן המומחה שמונה מטעם בית המשפט, וקבע כי לבחור נותרה נכות בשיעור של 5% לצמיתות.


יתר על כן, בהגיעו לבחון את הנכות התפקודית של הבחור, השופט התייחס לעובדה שמדובר באדם ללא כל השכלה פורמלית, וכי ההכשרה היחידה שלו היא מכונאי רכב, והתאונה מקשה עליו לבצע את תפקידו שכולל עבודה פיזית. לכן, נקבע כי נכותו התפקודית תעמוד על 9.75%.


לבסוף, השופט פסק לבחור פיצויים בגין הפסדי שכר לעבר בסך 30,000 שקלים, וכן פיצויים בגין הפסדי שכר לעתיד ופנסיה בסך 293,000 שקלים. כמו כן, פסק השופט לטובתו פיצויים בגין עזרת הזולת בסך 5,000 שקלים, בגין הוצאות רפואיות וניידות בסך 2,000 שקלים, וכן בגין כאב וסבל פיצויים בסך 60,000 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


סך כל הפיצויים שקיבל הבחור עומדים על 341,631 שקלים לאחר ניכוי המל"ל בסך 48,369 שקלים, כמו כן קבע כי החברה תישא בהוצאותיו המשפטיות של העובד, וכן תשלם עבור שכר טרחת עו"ד 68,326 שקלים.


ת"א 30920-12-17