לאחרונה דן בית הדין הרבני האזורי בירושלים בתביעה שעניינה חלוקת רכוש בין בני זוג אשר התגרשו לאחר 30 שנות נישואים. עיקר הדיון עסק באתר אינטרנט, אשר האישה הפעילה במהלך שנות הנישואין והבעל החזיק את הסיסמאות הדרושות לתחזוקתו.


השניים התגרשו לפני כשנתיים, והחלו לדון בענייני חלוקת הרכוש לפני כשנה. במהלך אחד הדיונים התברר כי הגבר זכאי למשוך מחשבון הבנק המשותף סכום של 280 אלף שקלים - חלקו ממכירת הדירה, אולם האישה מסרבת לאשר את העברת הסכום. זאת מכיוון שלטענתה, בעלה לשעבר לא נתן לה את הסיסמאות הנחוצות להפעלת האתר וגרם לה נזקים עד שנאלצה להקים אתר חדש.


האם האישה תידרש לרכוש את הסיסמאות לאתר מהגבר?


במסגרת ההליך הנוכחי דרש הגבר למשוך את הכספים המגיעים לו ממכירת הדירה, וטען כי האתר החדש שייך גם לו, ולכן ביקש לחייב את האישה במחצית משוויו. האישה טענה מנגד כי היא זקוקה לסיסמאות רק כדי שתוכל להפנות את הלקוחות לאתר האינטרנט החדש, וכי מלבד זאת האתר הישן אינו שווה דבר. עוד ביקשה האישה פיצויים על הנזקים שגרם לה בעלה לשעבר.


הרכב של שלושה דיינים דן בסוגיה, והחליט לדחות את תביעת הפיצויים של האישה אך גם את תביעתו של הגבר לקבל זכויות באתר החדש שהקימה. באשר לאתר הישן, קבעו הדיינים כי יש להסדיר את העניין באמצעות התמחרות - כלומר, האישה תציע סכום מסוים עבור רכישת הסיסמאות מבעלה לשעבר, והוא יהיה חייב לקבל את הצעתה אלא אם כן הוא עצמו יציע סכום גבוה יותר שאותו ישלם לאישה תמורת השארת הסיסמאות ברשותו.


במסגרת הסכם הגירושין הסכימו בני הזוג לשעבר שבית הדין הרבני יכריע בעניין חלוקת הרכוש


לאחר פרידתם ועוד לפני שהתגרשו, חתמו בני הזוג על הסכם הנוגע לרכוש המשותף, ובמסגרתו קבעו כי הגבר יעביר את הסיסמאות לאתר לאגם אחר אשר מוסכם על שניהם, ואחרי בדיקת תקינותן הן יועברו לידיה של האישה, והיא בתמורה תאשר את העברת הכסף ממכירת הדירה לידי הגבר.


ואולם, הסכם זה מעולם לא קיבל אישור מערכאה משפטית כלשהיא, ושלושת הדיינים הבהירו כי אינם מתייחסים אליו כלל במסגרת ההליך הנדון בפניהם כעת.


לאחר מכן חתמו בני הזוג על הסכם גירושין וסידרו את הגט. במסגרת הסכם זה הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בחלוקת הרכוש המשותף.


כיצד קובעים את שוויו של אתר אינטרנט ואיך מחליטים על אופן חלוקתו במסגרת גירושין?


באתר האינטרנט שהפעילה, האישה לימדה שיעורי תורה באנגלית ומכרה בתשלום את השיעורים הללו. כאמור, הבעל הוא זה שהחזיק את הסיסמאות הדרושות לתפעול האתר. לאור הסכסוך בנוגע לסיסמאות, הקימה האישה אתר חדש בעלות של 50 אלף שקלים, כך לפי טענתה, ונגרם לה נזק מכך שהפסידה חלק מלקוחותיה.


הדיינים ציינו כי עניין בעלות על אתר הוא סוגיה חדשה, מאחר שמדובר בנכס לא מוחשי, וככזה, ההלכה אינה מתייחסת אליו. עם זאת, הפסיקה כבר דנה במקרים כאלה בעבר, ולפיה מדובר בבעלות על זכויות יוצרים. הם הסכימו עם טענתו של הגבר כי מאחר שתפעל את האתר מבחינה טכנית, הוא היה שותף להליך היצירה ולכן הן הגבר והן האישה הם הבעלים של האתר הישן. עם זאת, האישה הקימה את האתר החדש לאחר הפרידה, ולכן הוא שייך רק לה.


מעבר לכך קבעו הדיינים כי במקרה זה, הגבר לא "גירש" אותה מהאתר אלא לא העביר לה את הסיסמאות בלבד, ולכן הוא אינו נדרש לשלם לה פיצויים כפי שתבעה. כמו כן, לא ניתן לחייב אותו להעביר לה את הסיסמאות ללא תמורה כספית.

 

יש לך שאלה?

פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים


על כן בסופו של דבר, נדחתה תביעת הנזיקין של האישה לפיצויים על כך שנאלצה לבנות אתר חדש משום שהגבר לא מסר לה את הסיסמאות הדרושות, אך בד בבד נדחתה גם תביעת הדבר לקבל זכויות באתר החדש שהאישה פתחה.


כמו כן נקבע כי יש להסדיר את עניין הסיסמאות לאתר הישן באופן של התמחרות - האישה תציע לקנות את הסיסמאות תמורת סכום מסוים ואילו הגבר יחויב להסכים לכך, אלא אם כן יציע בעצמו סכום גבוה יותר וכך יוכל לשמור את הסיסמאות ברשותו.


תיק 1272876/5