האם אישה שהתנגדה לעיכוב ומעצר שהתבצעו באופן שאינו תואם את הוראות החוק תורשע בהפרעה לשוטרת במילוי תפקידה ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר? לאחרונה דן בית משפט השלום בתל אביב יפו במקרה שאירע בשלהי שנת 2020, בתקופה שבה חלו מגבלות שונות על הציבור במטרה להתמודד עם נגיף הקורונה, לרבות חובת עטיית מסיכה על הפנים במרחב הציבורי.


בחודש אוקטובר של אותה שנה, שוטרת הבחינה באישה מתהלכת ברחובות תל אביב ללא מסיכה, ופנתה אליה בדרישה שתזדהה. האישה סירבה, ולבסוף השוטרת עיכבה אותה ואף ביצעה מעצר, תוך כדי שהאישה מתנגדת.


כנגד האישה הוגש כתב אישום בגין הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר, אך בהכרעת הדין החליטה השופטת כריסטינה חילו-אסעד לזכות אותה מהאישומים. זאת מכיוון שנמצאו פגמים בעיכובה ובמעצרה - השוטרת לא הסבירה לאישה מדוע היא נדרשת להזדהות, ולא הבהירה לה כי היא חשודה בביצוע עבירה. עוד קבעה השופטת כי התנגדותה של האישה נעשתה באופן מידתי וסביר, וכי הייתה לה זכות להתנגד לעיכוב ולמעצר. לאור הקביעה שהעיכוב והמעצר לא היו חוקיים, הורתה השופטת על זיכוי האישה מכל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום.


החוק מחייב את השוטרים להודיע על עצם העיכוב ועל הסיבה לעיכוב - אחרת מדובר בעיכוב לא חוקי


הן התביעה והן ההגנה הסכימו כי השוטרת ניגשה אל האישה משום שלא חבשה מסיכה במרחב הציבורי בתקופת הגבלות הקורונה, וכי האישה עטתה מסיכה מיד לאחר מכן. האישה לא השיבה לשוטרת שביקשה ממנה להזדהות, אלא ביקשה ממנה הבהרות מדוע היא נדרשת לעשות זאת.


השוטרת לא הסבירה לה במה היא חשודה, וכשהאישה סירבה להזדהות החליטה השוטרת על עיכובה. האישה לא שיתפה פעולה עמה, ונשכבה על הרצפה. השוטרת הזמינה כוחות סיוע ורק בעזרת שוטרים נוספים הוכנסה לבסוף האישה לניידת המשטרה.


הפרקליטות טענה כי פנייתה הראשונית של השוטרת אל האישה לא היוותה עיכוב, ועיכובה החל רק כאשר סירבה להזדהות והשוטרת הודיעה לה שהיא מעוכבת. ואולם, השופטת דחתה את הטענה והבהירה כי כאשר שוטרים פונים לאזרח בדרישה שיזדהה - מדובר בעיכוב, מכיוון שהאזרח אינו יכול להמשיך בדרכו.


מעבר לכך, בנוהל של המשטרה מובהר כי כאשר שוטר פונה לאזרח ומבקש ממנו להזדהות - הוא מגביל את תנועתו ולכן הדבר מהווה עיכוב לכל דבר ועניין. על כן, בהתאם לנוהל המשטרתי, השוטר מחויב להזדהות בפני המעוכב ולהסביר לו מדוע הוא דורש ממנו להזדהות.


אילו פגמים התגלו בהליך עיכובה ומעצרה של האישה?


חוק המעצרים קובע באופן ברור כי השוטר נדרש לזהות את עצמו, להודיע לחשוד באופן מיידי שהוא מעוכב ויסביר לו מהי סיבת עיכובו. ואולם, לאורך כל האירוע שנמשך מספר דקות, השוטרת לא הודיעה לאישה על עיכובה במקום, אלא רק כאשר הוחלט לעכבה לתחנה לאור סירובה להזדהות. היא אף לא הזדהתה ולא הסבירה לאישה מדוע היא מעוכבת.


עד שהשוטרת הודיעה לנאשמת כי עליה להתלוות אליה לתחנת המשטרה, האישה ביקשה מהשוטרת שתסביר לה מה הסיבה לדרישה ממנה להזדהות, אך לא קיבלה כל הסבר.


השופטת התייחסה לסרטון שתיעד את התקרית, וציינה כי ניתן לראות בבירור שהאישה לא הבינה באופן ודאי וברור מדוע השוטרת דורשת ממנה להזדהות, ולמה התקרית התפתחה באופן שבו בסופו של דבר היא נאזקה ונעצרה.


אחד התנאים המהותיים לחוקיות העיכוב הוא מתן הסבר לסיבה לעיכוב. מכיוון שהשוטרת לא ביצעה את חובותיה, קבעה השופטת כי מדובר בעיכוב שאינו כחוק. מאותן סיבות, גם ההחלטה על מעצרה של האישה לאור סירובה וחוסר שיתוף הפעולה שלה היא בלתי חוקית.


האם במהלך עיכוב ומעצר לא חוקיים, זכותה של האישה להתנגד?


בעקבות הקביעה כי העיכוב בוצע באופן לא חוקי, קבעה השופטת כי בנסיבות אלה זאת הייתה זכותה של האישה להתנגד לעיכובה ולאחר מכן למעצרה. מדובר בקיומה של זכות היסוד של כל אזרח לחירות אישית. השופטת הוסיפה כי התנגדותה הייתה סבירה ומידתית, ללא אלימות מופרזת או חריגה.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר


על כן בסופו של דבר, בהכרעת הדין בעניין זה, הורתה השופטת על זיכויה של האישה מכל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום.

 

ת"פ 50854-06-22