בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה קבע לאחרונה את עונשם של זוג הורים אשר מנעו משני ילדיהם את הזכות לחינוך בסיסי, לא הקפידו לשלוח אותם לבית הספר ובכך הפרו את הוראות חוק לימוד חובה. השופטת נורית הרצמן אבי-יצחק גזרה עליהם עונש מאסר על תנאי של שבעה ימים וקנס כספי בסכום של 1,500 שקלים לאחר שהתברר כי שני הילדים, בני 12 ושמונה וחצי, אינם יודעים קרוא וכתוב.
ההליך המשפטי נמשך יותר משנה, שבמהלכה ניסה בית המשפט לגרום להורים לשתף פעולה עם הרשויות. למרות המאמצים הרבים של המערכת, ההורים המשיכו במעשיהם והותירו את הילדים בבית תחת השגחת בייביסיטר במקום לשלוח אותם לבית הספר.
ההליך הפלילי נגד ההורים נפתח לאחר תקופה ארוכה של מאמצים כושלים להשיב את הילדים למסגרת החינוכית
במשך ארבע שנים רצופות, צוות בית הספר בחדרה ניסה שוב ושוב להחזיר את הילדים למערכת החינוך. הצוות החינוכי קיים דיונים, שלח מכתבי התראה להורים וערך שימועים רשמיים. רק האם הגיעה לחלק מהדיונים, בעוד האב נעדר לחלוטין מההליכים.
המורים ואנשי החינוך הקדישו משאבים רבים בניסיון לפתור את המצב הבעייתי. למרות כל מאמציהם, הילדים המשיכו להיעדר מהלימודים באופן קבוע. היעדר שיתוף הפעולה מצד ההורים הוביל בסופו של דבר לפתיחת ההליך הפלילי נגדם.
במהלך הדיונים בבית המשפט התגלו פערים לימודיים חמורים אצל הילדים עקב היעדרותם הממושכת מבית הספר. השופטת ציינה כי הילדים מתקשים להשתלב במסגרת החינוכית הרגילה ונזקקים למסגרות מיוחדות המתאימות לצורכיהם הספציפיים. כמו כן הובהר כי נדרשים אבחונים פסיכולוגיים מקיפים כדי למצוא להם מסגרות טיפוליות מתאימות.
למרות הצורך הברור בטיפול מקצועי, ההורים סירבו לשתף פעולה עם הליכי האבחון וסירבו להשמת הילדים במסגרות מתאימות מטעמים שונים.
בשל חומרת המצב, נאלצו רשויות הרווחה לפתוח תיק בבית משפט לנוער בשנת 2024. ההליך הנוסף נועד להבטיח את רווחתם של הילדים ולמצוא פתרונות טיפוליים מתאימים למצבם המורכב. עובדת הסעד המטפלת במקרה הציעה אפשרות של השמה בפנימייה, אך ההורים התנגדו בתוקף להצעה זו. השופטת הביעה תקווה שההליך בבית משפט לנוער יביא לפתרון מעשי למען עתיד הילדים.
בית המשפט: מצבם הכלכלי של ההורים אינו מצדיק את אי שליחת הילדים למסגרת החינוכית בניגוד לחוק
במהלך הדיון בבית המשפט התברר כי שני ההורים עובדים בניקיון. למשפחה ארבעה ילדים, כאשר הבן הבכור כבר עזב את הבית, הבן השני בן 20 חי עמם ואינו עובד בעקבות תאונת דרכים, ובנוסף שני הילדים הצעירים.
האם הסבירה לבית המשפט על מצבה הכלכלי המורכב של המשפחה וביקשה להתחשב בהם בקביעת גובה הקנס הכספי. למרות הקשיים הכלכליים, השופטת הבהירה כי נסיבות כלכליות אינן מצדיקות את אי שליחת הילדים לבית הספר, וציינה כי המדינה מספקת חינוך חינם לכל ילד.
נציגת התביעה דרשה מבית המשפט להטיל על ההורים עונש משמעותי שיכלול מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות כספית. היא הדגישה את חשיבות המסגרת החינוכית לעיצוב אישיותו של הילד ופיתוח יכולותיו לקראת השתלבות בחברה. כמו כן הפנתה התביעה לפסיקות קודמות המדגישות את הנזק הבלתי הפיך שנגרם לילדים אשר נמנע מהם חינוך.
ההורים מצדם העלו טענות נגד הצוות החינוכי וטענו להתנהלות לא נאותה כלפי בנם הבכור. הם גם התלוננו על עובדת הסעד וטענו כי הם פועלים למען טובת ילדיהם.
יש לך שאלה?
השופטת קבעה כי הפגיעה בזכות החינוך במקרה זה חמורה במיוחד, שכן מדובר בילדים שמעולם לא ביקרו בבית הספר באופן סדיר. היא הדגישה כי זכות החינוך היא זכות יסוד של כל ילד במדינת ישראל ואי מימושה פוגעת באפשרויותיו העתידיות.
בהתבסס על פסיקות קודמות ומדיניות הענישה המקובלת, קבעה השופטת מתחם ענישה שיכלול מאסר על תנאי וקנס כספי. היא התחשבה במצבם הכלכלי של ההורים ובעברם הנקי, אך הדגישה את חומרת העבירה ואת אי שיתוף הפעולה הממושך. בסופו של דבר נקבע מאסר על תנאי של שבעה ימים אם יפרו שוב את חוק חינוך חובה, וקנס כספי בסך של 1,500 שקלים.
פק"ח 57598-02-24
.JPG)
