מהפכה בתחום הפלילי - דוקטרינת "פרי העץ המורעל"

לאחרונה, אישרה הכנסת בשלוש קריאות את הצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער, אשר צפוי להוביל למהפכה בתחום הפלילי.

דוקטרינת "פרי העץ המורעל" על פי השיטה האמריקאית אומרת כי על ראיה שהוכח שהושגה לא כדין להיפסל על ידי בית המשפט. כלומר בידי בית המשפט לפסול ראיות וגם תוצרי ראיות שהושגו לא כדין ובאמצעים פסולים וזאת כדי להעניק לנאשם זכות להליך פלילי הוגן, זכות חשובה ביותר בדין הפלילי, אם לא החשובה ביותר.

מהי דוטרינת העץ המורעל?

מהי בעצם דוקטרינת "פרי העץ המורעל"? אם לצורך הדוגמא, שוטר ביצע חיפוש לא חוקי ומצא סמים בכתובת מגורים מסוימת, ובעקבות סמים אלו, בעל המקום הודה בביצוע עבירת סחר בסמים, על פי הדוקטרינה, על בית המשפט לפסול את ראיית הסמים וכל תוצר לה מאחר וננקטה נגד החשוד פעולה לא חוקית, כלומר, מאחר והסמים הושגו לא כדין אז יש לפסול אותם ויש לפסול את הודאת החשוד בהתאם.

התיקון בעצם מקרב אותנו לשיטה האמריקאית, אך לא מעמיד אותנו באותו מקום וזאת מהסיבה שהתיקון מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר לפסול ראיות שהושגו בדרך פסולה מבלי להידרש למבחנים מסוימים אך לא מחייב אותו לפסול אותן כפי שאומרת הדוקטרינה.

מה היה המצב המשפטי לפני התיקון?

המצב לפני התיקון- החוק הישראלי עד לפני אישור החוק לא העניק לבתי המשפט סמכות לפסול ראיות שהושגו לא כדין, כלומר בית המשפט במשך שנים נדרש לקבל ראיות שהושגו באמצעים פסולים, ובדרך הזו בעצם הכשיר את האמצעים הפסולים שננקטו כלפי חשודים ונאשמים, דבר שפגע באופן ממשי בזכותם להליך הוגן, ויש לו השפעה ישירה על אמון הציבור כולו במערכת החוק והמשפט.

למרות שהחקיקה הישראלית לא השתנתה שנים, ונוסחה האחרון של פקודת הראיות הוא משנת 1971, עם השנים חלו התפתחויות בפסיקה ובית המשפט נדרש להתייחס לסוגיית הראיות שהושגו באמצעים פסולים לא פעם ונדרש לשנות את המצב על ידי "כלל הפסילה הפסיקתי", תוצר פסיקה שנולד בהלכת יששכרוב המפורסמת, כלל שהעניק לבית המשפט סמכות לפסול ראיה אם הוכח כי ראיה מסוימת הושגה לא כדין וכי קבלת אותה ראייה תפגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

מתן שיקול דעת רחב יותר לבית המשפט לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים

בהרבה מאוד מקרים, בהם לא מוכחת הפגיעה הממשית בזכותו של הנאשם, הנטייה היא לתקן את הפגם ובכך להכשיר את הראיות. התיקון, מרחיב את הדוקטרינה של כלל הפסילה הפסיקתי שנקבע בפסיקה ומעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים מבלי להיכנס לשאלת מידת הפגיעה של זכותו של הנאשם להליך הוגן, ובכך טובת הנאשם ממוקמת באור הזרקורים.

חשוב להדגיש כי הליך פלילי שמתנהל נגד אדם, פוגע באופן ישיר בחירותו, בדבר הכי בסיסי שכל אדם נולד איתו ומעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ברגע שאדם נתון להליך פלילי, נפגעים ערכים שונים כגון שמו, כבודו, פרנסתו והשקט הנפשי שלו ושל בני משפחתו. על כן, חשיבותו של הליך פלילי הוגן הוא ערך שאין להתפשר עליו, ויש לוודא בכל הליך פלילי שמתנהל כי אכן החשוד או הנאשם קיבל את מלוא זכויותיו, במיוחד שבידי הצד השני, הגוף החוקר או התביעה, אמצעים רבים יותר, ופערי הכוחות בין שני הצדדים לעולם לא יהיה שוויוניים.

לפני מספר שבועות, פנה אלי ב', חסר אונים וביקש ממני לטפל בהחלטת הממונה לכלי ירייה על ביטול רישיון הנשק שברשותו, דבר שהוביל לפיטוריו ממקום עבודתו כמאבטח ולפגיעה ישירה בפרנסתו. עם קבלת חומר החקירה, עלה כי החיפוש שביצע השוטר ובו נמצאו הסמים כלל לא היה חוקי וכי יש לפסול את הסמים שנמצאו לאלתר.

שינוי עילת סגירת תיק ל"חוסר אשמה"

על כן, עמדנו על שינוי עילת הסגירה בה נסגר התיק ל"חוסר אשמה" כי זו בעצם העילה היחידה שלא משאירה "כתם" בפלט המשטרתי של החשוד ומוחקת את ההליך כאילו לא היה, ובכך מונעת מהמשטרה להמליץ על ביטול רישיונו של ב'. לאחר בקשה מפוטרת ונתמכת בסימוכין הצלחנו לפסול את הראיות ולשנות את עילת הסגירה של התיק ל"חוסר אשמה" ובכך המשטרה חזרה מהמלצתה על ביטול רישיון הנשק של ב'.

תזכרו, התיקון שם דגש על זכותכם להליך הוגן. לא כל פעולה של רשות שאמורה לכאורה לאכוף את החוק היא חוקית ולא כל דרך בה שוטר נוהג היא כשרה. זיהוי מחדלים ופגמים משטרתיים יכול בהחלט לפסול ראיות, ולהוביל לזיכוי מלא בגין ביצוע העבירה.

אז אם אתם מעורבים בהליך פלילי, ואתם לא בטוחים אם ננקטו נגדכם פעולות חוקיות, דעו שהמשרד יודע לזהות באופן מקצועי ביותר מחדלים ופגמים של רשויות החוק אשר יכולים בהחלט להוביל לסגירת התיק וזיכוי מהליך הפלילי כולו.