בית משפט השלום בקריות פסק לאחרונה פיצויים בסך של 103 אלף שקלים לגבר בשנות ה-30 לחייו, שנפגע בתאונת דרכים לפני כחמש שנים בזמן שרכב על קורקינט.

 

האירוע התרחש ביולי 2020 בשעת בוקר מוקדמת, כאשר הנפגע רכב לעבודתו בחיפה. רכב שיצא מחניה פגע בו בעוצמה רבה וגרם לו לפציעות שונות. הנתבעות - הנהגת והחברה המבטחת - הודו באחריותן לנזק נשגרם לו, והדיון המשפטי התמקד בשאלת גובה הפיצויים ובנכות התפקודית שנותרה לו לאחר התאונה.

 

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וקבע לנפגע נכות זמנית של 100% למשך ארבעה חודשים. לאחר מכן נקבעה נכות של 50% למשך חמישה חודשים נוספים, ולבסוף הוכרה לו נכות צמיתה בשיעור 10%.

 

כיצד עברו הרפואי של התובע השפיע על קביעת הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה?

 

על פי התיעוד הרפואי שהוצג בבית המשפט, כבר בשנת 2003 - שנים רבות לפני התאונה, כאשר התובע היה בן 16 בלבד - הוא סבל מבעיות רפואיות בצווארו ועבר בדיקות מקיפות. הוא עבר שני ניתוחים בצווארו חודשים ספורים לאחר שנפגע בתאונה, ובערר שהגיש לביטוח הלאומי בטענה שיש להגדיל את שיעור הנכות שלו, הוא טען כי נזקק לשני הניתוחים בעקבות מגבלות בתנועה וכאבים שחווה. לטענתו, שני הניתוחים נדרשו בעקבות הנזק שנגרם לו בתאונה.

 

ואולם ועדת הערר בביטוח הלאומי קבעה במפורש כי שני הניתוחים אינם קשורים לתאונה אלא למצבו הרפואי הקודם, ודחתה טענה זו.

 

השופט התחשב במסקנות הוועדה של הביטוח הלאומי, ודחה את טענתו של התובע לקשר בין הניתוחים לבין הפגיעה מהתאונה. קביעה זו השפיעה באופן משמעותי על חישוב הפיצויים.

 

האם התאונה הובילה לשינוי במצבו התעסוקתי של התובע?

 

לפני התאונה עבד הנפגע כמעצב מסחרי, ועבודתו דרשה עמידה ממושכת ומאמץ גופני ניכר. לאחר התאונה ושני הניתוחים שעבר, רופא תעסוקתי קבע שהוא יכול לעבוד במתכונת מצומצמת בלבד - רק ארבע שעות ביום, ואסר עליו לבצע עבודה פיזית מאומצת. כתוצאה מכך הוא פוטר מעבודתו והחל לעבוד כעצמאי. במקביל עבד זמנית כשכיר. לטענתו, בעקבות התאונה ופיטוריו נגרמה לו ירידה משמעותית בהכנסותיו.

 

ואולם, השופט לא השתכנע שהירידה בהכנסות נבעה רק מהתאונה, וציין כי קיימת סבירות גבוהה שגם הקורונה השפיעה על מצבו הכלכלי של הנפגע. תאונת הדרכים התרחשה בדיוק כשפרצה המגפה, אשר השליכה באופן דרמטי על המצב הכלכלי הכללי במדינה. כמו כן, התברר שהתובע יצא לחופשה ללא תשלום עקב הקורונה וקיבל דמי אבטלה.

 

האם נגרם לנפגע נזק תפקודי כתוצאה מהתאונה, וכיצד חושב סכום הפיצויים המגיע לו?

 

אף שהנפגע טען כי נגרם לו נזק תפקודי ממשי המשליך על חייו באופן ניכר, השופט קבע הבחנה ברורה בין שיעור הנכות הרפואית לשיעור הנכות התפקודית במקרה זה. אמנם שיעור נכותו הרפואית הצמיתה של התובע נקבע על 10%, וזאת בהתאם לקביעת המוסד לביטוח הלאומי, אך השופט השתכנע שנכותו התפקודית נמוכה בצורה משמעותית, וזאת לאחר שנקבע כי אין לו מגבלות משמעותיות הפוגעות בתפקודו.

 

אמו של הנפגע העידה בבית המשפט על השלכות תאונת הדרכים על חיי בנה ואף על חייה, ותיארה כיצד נאלצה לעזוב את באר שבע ולעבור לקריות. זאת כדי לטפל בבנה לאחר התאונה. האם העידה שנאלצה לסייע בפעולות יומיומיות בסיסיות כמו בישול, כביסה וניקיון. המצב השתפר עם הזמן וכיום היא מסייעת רק פעם בשבוע. השופט קיבל את עדותה וקבע פיצויים בסך של 7,500 שקלים עבור עזרת צד שלישי. עם זאת, לא נפסק פיצוי עבור עזרה עתידית בהתחשב בשיעור הנכות הנמוך.

 

כמו כן, פיצויים עבור הפסדי שכר לעבר נקבעו בסך 52,040 שקלים. השופט הביא בחשבון שחלק מתקופת אי הכושר נבעה מניתוחים שאינם קשורים לתאונה. עבור הפסדי שכר לעתיד נפסק סכום פיצויים של 100,114 שקל. הסכום מהווה 50% מהחישוב המלא בהתחשב בכך שהנפגע יכול למצוא עבודה אחרת.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

 

מעבר לכך נוספו פיצויים עבור הוצאות רפואיות בסך של 2,500 שקלים ועבור כאב וסבל בסך 24,009 שקלים. בסך הכול התקבלו פיצויים של 205,182 שקלים, ומהם נוכו תגמולי הביטוח הלאומי כך שגובה הפיצויים הסופי נקבע על 103 אלף שקלים. הנתבעות חויבו לשלם גם את הוצאות שכר טרחת עורכי הדין בסך של כ-13 אלף שקלים.

 

 

ת"א 54226-07-22