בית משפט השלום בראשון לציון פסק לאחרונה פיצויים של יותק מ-500 אלף שקלים לעובד שנפצע בתאונת עבודה במפעל לייצור חלונות זכוכית. העובד, בן 63 במועד התאונה, נחבל קשות כאשר לוחות זכוכית כבדים נפלו עליו במהלך יום עבודה שגרתי. הוא סבל משברים רבים בפלג גופו התחתון ונאלץ לעבור מספר ניתוחים מורכבים.
השופט קבע כי המעסיק התרשל בכך שלא סיפק סביבת עבודה בטוחה ולא הקפיד על הדרכות בטיחות מתאימות. בפסק הדין צוין כי התאונה הייתה יכולה להימנע בקלות אילו היו מותקנים אמצעי בטיחות פשוטים.
כיצד התרחשה התאונה ומדוע לא היו אמצעי בטיחות מספקים במתקן האחסון?
התאונה אירעה בשנת 2018, כאשר העובד ניסה להוציא לוח זכוכית ממתקן לאחסון לוחות השוקלים מאות קילוגרמים. המתקן כלל מעצור שתפקידו היה למנוע נפילה של הלוחות, אך לא היו בו אמצעי בטיחות נוספים.
לפי הממצאים, זמן מה לפני התאונה הועמדו שלושה לוחות זכוכית על מכלול המעצור. לאחר מכן הגיע העובד למתקן והחל להרחיק את זרוע המעצור מבלי לשים לב שישנם לוחות השענים על המעצור. כאשר הרחיק את הזרוע הוא גרם לשליפה מלאה של מכלול המעצור, וכתוצאה מכך כל הלוחות נפלו על גופו וגרמו לפציעתו. המתקן היה בשימוש במפעל במשך 40 שנה ללא כל שינוי או שיפור בטיחותי.
הבעלים של המפעל במועד התאונה העיד בבית המשפט והתמונה שהציגה עדותו הייתה חמורה מבחינת בטיחות העבודה. הוא הודה כי הוא עצמו אינו יודע כיצד להפעיל את המתקן, אך טען שניתן ללמוד זאת תוך דקות ספורות. בנוגע להדרכת בטיחות, העיד שאין במפעל תהליך מסודר קבוע לכך ושהעובדים הוותיקים מדריכים את החדשים, ושלא קיימת הדרכת בטיחות ספציפית למתקן האחסון מפני שהוא לא רואה בכך צורך.
בעל המפעל גם הודה שאין במפעל חוקי בטיחות מסודרים מפני שהחוק לא מחייב זאת. עדותו גילתה שהתובע עצמו היה אחראי להדריך עובדים חדשים, אף על פי שלא עבר הכשרה מתאימה בעצמו.
ליקויים בטיחותיים חמורים והתרשלות של המעסיק
מומחה הבטיחות שמונה מטעם התביעה מצא שני ליקויים מרכזיים במפעל. הליקוי הראשון הוא שכמעט בלתי אפשרי לזהות לוחות זכוכית הנשענים על המעצור כאשר מתבוננים בהם מכיוון מסוים. הבעיה נובעת מכך שהזרוע של המעצור מולבשת על בסיס המתקן אך אינה מקובעת אליו באמצעי נעילה או אבטחה. כאשר מושכים אותה, הלוחות עלולים ליפול מיד. המומחה ציין שהבעיה הייתה יכולה להיפתר בקלות באמצעות התקנת פין בטיחות.
הליקוי השני הוא היעדר נוהל עבודה ברור המתייחס לטיפול בלוחות הזכוכית. המומחה הדגיש שמדובר בחומר שביר ומסוכן שעלול לפצוע ואף לגרום למוות, ולכן ראוי לנקוט אמצעי זהירות ולהדריך את העובדים.
השופט קיבל את חוות הדעת, וקבע כי המעסיק התרשל באופן ברור וחד משמעי. ההתרשלות כללה שלושה רכיבים מרכזיים: ראשית, הותרת מתקן אחסון ללא מנגנון בקרה או אבטחה מתאים. שנית, אי קביעת נוהל עבודה ברור והדרכות בטיחות מתאימות. שלישית, אי בחירה בשיטת עבודה בטיחותית יותר שהייתה זמינה. השופט ציין שהמפעל עוסק בתדירות גבוהה בעבודה עם לוחות זכוכית כבדים שמטבעם עלולים להיות שבריריים וחדים. למצער, היה על המעסיק להסדיר נוהל עבודה ברור ולוודא העברת תדרוכים בתדירות מספקת. השופט הדגיש שהסכנה הטמונה בפעולות שגרתיות גבוהה יותר מפני שהעובד אינו נדרש לחשוב על השלכותיהן והן מבוצעות כלאחר יד.
מהם הנזקים הרפואיים שנגרמו ומה השלכותיהם על העובד?
העובד סבל מנזקי גוף חמורים כתוצאה מהתאונה. הוא עבר ניתוח לקיבוע שברים באגן, שחזור שבר בצוואר הירך וקיבוע פנימי. לאחר מכן טופל בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים נוספים. בהמשך עבר ניתוח נוסף להוצאת הקיבוע הפנימי והחלפת מפרק הירך.
המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע לו נכות צמיתה בשיעור 30% בגין פגיעה במפרק ירך ימין, 5% בגין צלקת ועוד 5% בגין שבר בעצם העצה. כיום הגבר סובל מכאבים באזור מפרק הירך, הגבלה בתנועה, וקושי בהליכה, בעמידה, בעלייה ובירידה במדרגות.
השופט קבע כי המעסיק נושא באחריות העיקרית לתאונה, אך גם קבע אשם תורם לתובע בשיעור 10%. זאת מכיוון שהתובע לא בחן את מתקן הזכוכית לפני הפעלתו, אף שהיה עובד ותיק שידע להשתמש במתקן.
יש לך שאלה?
הפיצויים שנפסקו לטובתו כללו הפסדי שכר לעבר בסך של כ-394 אלף שקלים, פיצויים בגין הוצאות רפואיות ועזרת הזולת בסך כ-108 אלף שקלים, וכן פיצויים עבור כאב וסבל בסך 350 אלף שקלים. מהסכום הכולל הופחתו 10% בגין האשם התורם וכן נוכו סכומים שהתובע זכאי להם מהמוסד לביטוח לאומי.
בסופו של דבר התובע זכה לפיצויים של 543,690 אלף שקל. בנוסף, השופט חייב את המעסיק לשלם גם הוצאות המשפט של התובע, כולל שכר טרחת עורך דין בסך של כ-128 אלף שקלים.
ת"א 68268-12-20
