גבר בן 47 נדון לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה ל-14 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות מין שביצע באינטרנט כלפי סוכני משטרה, כאשר היה תחת הרושם שמדובר בקטינות. הוא פנה בצ'אטים לסוכנים שהתחזו לילדות בנות 12-13, שלח להן הודעות מיניות והתערטל בפניהן בשיחות ווידאו.

 

אף שמדובר בגבר עם ליקויי התפתחות, אשר אובחן כמתפקד ברמה גבולית ועבר תהליכי טיפול חלקיים, השופטת דחתה את בקשת ההגנה לחריגה לקולא ממתחם הענישה, וקבעה שלא קיים סיכוי של ממש לשיקומו.

 

הגבר פנה לסוכנים שהתחזו לילדות בשלוש הזדמנויות שונות, וניסה להטריד מינית ואף לבצע מעשים מגונים

 

העבירות התרחשו בין השנים 2018 ל-2020, כשהגבר פנה באתרי צ'אט שונים לסוכנים משטרתיים שהתחזו לילדות קטינות. במקרה אחד פנה לסוכנת שציינה שהיא בת 13, אך למרות זאת הוא שאל אם היא רוצה לראותו עירום והציע לה כסף. בשיחה אחרת הוא הוריד את בגדיו. במקרה נוסף פנה לסוכן שהתחזה לילדה דתיה בת 12, שאל אם בא לה לראות אותו עירום ושלח קישור לאתר שבו ניתן לצפות בו בווידאו.

 

הוא אובחן בגיל צעיר כסובל מעיכוב התפתחותי וקיבל פטור משירות צבאי לאחר שסיים 12 שנות לימוד במסגרות חינוך מיוחד. קצין המבחן התרשם שהוא בעל אינטליגנציה נמוכה מהממוצע, מגלה קושי בתקשורת בינאישית ובהתנהלות עצמאית בוגרת, וסובל משתי סטיות מיניות.

 

אל בית המשפט הוגשו בעניינו שמונה תסקירי מבחן, שתיעדו מהלך מורכב של ניסיונות טיפול. בתחילה שולב בטיפול בעברייני מין, ולאחר מכן הומלץ שיחל בטיפול תרופתי וישולב במסגרת מתאימה למצבו הנפשי. בתחילה שיתף פעולה עם הטיפול, אך עם הזמן התנהגותו הפכה תוקפנית. הוא הפסיק ליטול את התרופות, לא התייצב לבדיקות פסיכיאטריות והתנגד לשילוב בטיפול קבוצתי. לבסוף ניתק קשר לחלוטין עם גורמי הטיפול ואף נעלם מהטיפול במשך תקופה של כשנה, מה שהוביל להתליית ההליכים בבית המשפט.

 

כמו כן, התקבלו בעניינו שתי הערכות מסוכנות שקבעו שהוא סובל משתי סטיות מיניות. שתי ההערכות קבעו שמסוכנותו המינית גבוהה ועדת האבחון המליצה על העברתו למעון נעול ושילובו במסגרת תעסוקתית מוגנת, אך הוא התנגד להשתלב במסגרת סגורה. שירות המבחן העריך בסופו של דבר שהנאשם אינו מפיק תועלת מההליך הטיפולי ונמנע מהמלצה שיקומית בעניינו.

 

האם יש אפשרות להימנע מעונש מאסר בפועל כאשר הנאשם הפסיק את ההליך הטיפולי מיוזמתו?

 

התביעה ביקשה להטיל על הגבר עונש בתוך מתחם ענישה של 18 עד 36 חודשי מאסר, תוך הפנייה לתסקירים ולהערכת המסוכנות הגבוהה בעניינו.

 

מנגד, ההגנה טענה שהעבירות אינן ברף גבוה ולא גרמו נזק ממשי, והדגישה את חלוף הזמן מאז ביצוען ואת הנסיבות האישיות של הנאשם. ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן המקורית ולהטיל צו מבחן למשך שנתיים תוך חריגה ממתחם העונש ההולם.

 

השופטת קבעה מתחם ענישה של 14 עד 22 חודשי מאסר בפועל, תוך השוואה לפסיקה דומה בעבירות מין באינטרנט. השופטת נתנה משקל לאופי המעשים החוזרים והנשנים, ולכך שהגבר התערטל וחשף את איבר מינו בפני מי שחשב שהן קטינות.

 

למרות נסיבותיו האישיות, השופטת דחתה את הבקשה לחריגה ממתחם העונש מטעמי שיקום. היא הסבירה שבית המשפט ליווה את הגבר במשך שלוש שנים וחצי ועשה כל שניתן כדי לנסות לסייע לו בדרך הטיפולית, כולל דחיות חוזרות ונשנות של הדיונים כדי לעקוב אחר שיתוף הפעולה שלו עם ההליך הטיפולי.

 

השופטת ציינה שמורכבות מצבו של הגבר גרמה לבית המשפט לתת לו הזדמנויות חוזרות ונשנות, אך בסופו של דבר הוא ניתק קשר עם גורמי הטיפול ועם בית המשפט. היא קבעה שלא מדובר בנאשם שהשתקם או שקיים סיכוי של ממש שישתקם, ולכן אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם.

 

השופטת נתנה משקל להודאתו של הגבר בביצוע העבירות, שחסכה זמן שיפוטי, ולהיעדר הרשעות קודמות, אך קבעה שהשיקולים הללו אינם מספיקים להצדיק חריגה ממתחם העונש בנסיבות המקרה. מכלול השיקולים הובילו אותה לקביעת עונשו בתחתית המתחם שקבעה.

 

יש לך שאלה?

פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה

 

בסופו של דבר נדון הגבר לרצות מאסר מאחורי סורג ובריח למשך תקופה של שנה וחודשיים, בנוסף לשמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

 

ת"פ 56430-01-21