בית משפט השלום בתל אביב יפו גזר לאחרונה את עונשו של גבר בן 38 שאיפשר לאדם אחר להשתמש בחשבונות הבנק שלו תוך מסירת מידע כוזב לבנקים. העבירות בוצעו כדי לאפשר לחייב מוגבל באמצעים אשר נאסר עליו לפתוח חשבון בנק, להשתמש בחשבונות של הנאשם במרמה, בזמן שהנאשם קיבל תשלום חודשי עבור מעשיו.
אף על פי שהחייב פעל בחשבונותיו של הנאשם במשך שנתיים, בשופטת התחשבה בכך שהנאשם הודה בביצוע העבירות והביע חרטה על מעשיו. היא הטילה עליו מאסר בפועל לתקופה של חודשיים שירוצה במסגרת עבודות שירות, קנס בסך של 5,000 שקלים וכן התחייבות כספית בסכום של 20 אלף שקלים להימנע מביצוע העבירות שבהן הורשע.
הנאשם נתן לאדם אחר שליטה מלאה בחשבונות הבנק שלו תמורת תשלום חודשי
הגבר היה רשום כעוסק מורשה, והיה בעלים של שני חשבונות בנק בשני בנקים שונים. במהלך השנים 2018 עד 2020, הוא נתן הרשאות ושליטה מלאה בחשבונות שלו לאדם אחר אשר הוגדר באותה תקופה כחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל, והוטלו עליו מגבלות שונות שמנעו ממנו לפתוח חשבונות בנק על שמו או להירשם כעוסק מורשה.
הוא נקט צעדים שונים כדי לאפשר לאדם האחר לפעול דרך חשבונותיו - הוא שינה את שם העסק שלו בהוראתו של החייב ובתיאום מלא עמו, במטרה לאפשר לו שליטה בחשבון הבנק הקיים ולהפקיד אליו צ'קים שהיו מיועדים לעסק בשם הדומה. הגבר מסר את השינוי לבנק בטפסים רשמיים, אך לא דיווח על העובדה שאדם אחר הוא המפעיל והשולט האמיתי בחשבונות.
בנוסף לשליטה בחשבונות הקיימים, הנאשם פתח חשבון בנק חדש. בעת פתיחת החשבון, הוא הצהיר במרמה שהוא הנהנה היחיד בחשבון הבנק, אף על פי שידע היטב שהנהנה האמיתי הוא אדם אחר אשר ניתנה שליטה מלאה על החשבון ללא כל דיווח לבנק על כך. מעשים אלו נעשו בידיעה מלאה שהם מטעים את הבנקים באופן מכוון. בתמורה למעשיו, הנאשם קיבל מהחייב תשלום חודשי קבוע בסך של 2,500 שקלים.
באותה תקופה, האדם שהשתמש בחשבונות הבנק של הנאשם הוא פתח ורשם במרמה עוסקים מורשים וחשבונות בנק על שם אנשים שונים. הוא פנה לנאשם בבקשה שיאתר עבורו אנשים נוספים שיהיו מוכנים להירשם כעוסקים מורשים. הנאשם נעתר לבקשתו, הכיר לו שלושה אנשים וקיבל תשלום כספי גם בעבור פעולה זו.
מהם העונשים הנהוגים בכין מסירת מידע כוזב לבנק, וכיצד נקבע עונשו של הנאשם במקרה זה?
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בהסדר טיעון שהושג בין התביעה להגנה. במסגרת ההסדר, התחייבה התביעה להגביל את עצמה בטיעוניה לעונש לרף עליון של ארבעה חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בעוד שההגנה נותרה חופשית בטיעוניה.
הפרקליטות טענה כי מעשי הנאשם גרמו לפגיעה ממשית בערכים המוגנים של דיווח אמין ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית. היא הדגישה שהאדם שהשתמש בחשבונות ביצע פעולות בהיקף של מיליוני שקלים, ועתרה להטיל על הנאשם ארבעה חודשי מאסר שיתבצעו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 שקל והתחייבות להימנע מעבירה.
בא כוחו של הנאשם טען כי מעשי הנאשם נבעו מתמימות ורצון לעזור למכר שלא יכול היה לפתוח חשבון בנק בגלל חובות בהוצאה לפועל. הסניגור הדגיש את מצבו האישי - נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים, המשמש כמפרנס יחיד. לטענת ההגנה, הטלת עונש עבודות שירות עלולה להביא לפיטוריו ולהרע את המצב הכלכלי של המשפחה.
השופטת ציינה כי חלקו של הנאשם בפרשה קטן יחסית לחלקו של האדם האחר, ולכן מידת הפגיעה בערכים החברתיים נמוכה עד בינונית. כמו כן סקרה השופטת גזרי דין קודמים שניתנו בעניינים דומים.
השופטת התחשבה בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, ובמצבו הכלכלי והאישי של הנאשם כמפרנס יחיד למשפחה. בנוסף, השופטת התחשבה בכך שאין לגבר עבר פלילי, הוא לקח אחריות על מעשיו, הודה בהזדמנות הראשונה במהלך החקירה וחסך זמן שיפוטי יקר.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר, השופטת החליטה למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה שקבעה. היא נתנה משקל לחלקו הקטן יחסית של הנאשם בפרשה, לנסיבות האישיות שלו ולהבעת החרטה. העונשים שנגזרו עליו הנאשם כללו חודשיים מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי למשך שנה אחת, קנס בסך 5,000 שקלים, והתחייבות כספית להימנע מעבירות דומות בעתיד.
ת"פ 68059-08-24
