בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת דן לאחרונה במקרה עצוב של אישה צעירה שנפטרה שישה ימים בלבד לאחר שילדה את בנה בשלב מוקדם בהריון. הדיון המשפטי נסב סביב השאלה מי זכאי לקבל את כספי ביטוח החיים שלה בסך של מיליון שקלים - הוריה שנרשמו כמוטבים בפוליסה ונפטרו אף הם לאחר שהלכה לעולמה, או בנה.

 

בסופו של דבר, ולמרות הטענה שהעלה אביו של התינוק, אשר ייצג אותו בבית המשפט, שלפיה האם הצעירה התכוונה להוסיף את בנה כמוטב בפוליסת הביטוח, השופט קבע כי התגמולים ישולמו לקופת העיזבון של הוריה המנוחים בהתאם לתנאי הפוליסה. אביו של הפעוט חויב לשלם את הוצאות המשפט בסך של 12 אלף שקלים.

 

חברת הביטוח ביקשה מבית המשפט להכריע בשאלה מי זכאי לכספי הפוליסה

 

בשנת 2018 רכשה הצעירה פוליסת ביטוח חיים למקרה מוות. באותה עת היא הייתה רווקה וללא ילדים, והוריה נרשמו כמוטבים. מספר חודשים לאחר רכישת הפוליסה, חתמה הצעירה על הסכם הורות משותפת עם אביו של בנה, מבלי שהיו ביניהם יחסים זוגיים. בשנת 2020 נולד התינוק בשבוע 26 להיריון, והוכנס לפגייה. הוא נולד עם מומים מורכבים ורבים והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כילד נכה. למרבה הצער, הצעירה נפטרה שישה ימים בלבד לאחר הלידה, עקב כשלים רפואיים.

 

חברת הביטוח הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לסעד הצהרתי שיכריע מי אמור לקבל את כספי הביטוח. מצד אחד עמד אביו של התינוק, שטען שהצעירה התכוונה לשנות את המוטבים בפוליסה לטובת בנה, אך לא הספיקה לעשות זאת מאחר שהלכה לעולה באופן פתאומי. מנגד, מנהלי העיזבון של הורי הצעירה טענו שיש להעביר את הכספים לקופת העיזבון בהתאם לכך שהם המוטבים בפוליסה.

 

במהלך הדיון המשפטי העלה אביו של התינוק טענה חדשה שלפיה פוליסת הביטוח מהווה חוזה מתנה או התחייבות לתת מתנה, ולכן אפשר לחזור ממנה. לטענתו, עם מותה של אם בנו, זכות החזרה מההתחייבות לתת מתנה עוברת לילד בהיותו היורש היחיד שלה.

 

בית המשפט קבע: אם הצעירה הייתה רוצה לשנות את המוטבים בפוליסת הביטוח, היו לה הזדמנויות לעשות זאת

 

השופט דחה את טענות האב כי אם בנו התכוונה לשנות את המוטבים בפוליסת הביטוח אך לא הספיקה לעשות זאת. השופט ציין שבהתאם להוראות חוק חוזה ביטוח ולחוק הירושה, כספי הפוליסה במקרה של מוות משולמים למוטבים שמינה המבוטח. השופט הדגיש שהמנוחה קבעה במפורש כי המוטבים יקבלו את כספי הביטוח, ולא הוצגה שום ראיה הסותרת זאת.

 

השופט הוסיף כי למנוחה היו מספר הזדמנויות לשנות את המוטבים אם אכן זאת הייתה כוונתה. היא ידעה שהיא עתידה להביא ילד לעולם לאחר שחתמה על הסכם ההורות, כחצי שנה לאחר חתימתה על פוליסת הביטוח. היה באפשרותה לשנות את המוטבים גם כשנכנסה להריון או לקראת הלידה. היא הלכה לעולמה כשנה ו-9 חודשים לאחר שחתמה על הפוליסה, ובכל התקופה הזו לא ביקשה לשנות אותה.

 

השופט דחה גם את טענתו השנייה של אב הילד. ראשית, הטענה הועלתה בניגוד להחלטה מפורשת של בית המשפט האוסרת על העלאת טענות חדשות המהוות הרחבת חזית. שנית, השופט קבע כי אין כל בסיס להגדיר את הפוליסה כהתחייבות לתת מתנה. מדובר בפוליסת ביטוח חיים שבמסגרתה קבעה הצעירה מי יהיו המוטבים. המנוחה יכולה הייתה לשנות את המוטבים בחייה, ולכן לא מדובר בהתחייבות לתת מתנה אלא בהענקה שניתנת לשינוי רק באמצעות הוראה מפורשת.

 

בסופו של דבר קבע השופט שכספי הביטוח יועברו לעיזבון ההורים, בהיותם המוטבים על פי הפוליסה. השופט הכיר בכך שלא מדובר בהכרעה קלה, בפרט כאשר בנה של המנוחה אינו נמנה על המוטבים. עם זאת, הוא הדגיש שיש לכבד את רצונה המפורש של המנוחה כפי שנרשם בפוליסה. כמו כן, השופט ציין שהילד נמנה בין יורשי הסבים, ולכן בכל מקרה אמור לקבל סכומים ניכרים מתוך כספי הביטוח.

 

יש לך שאלה?

פורום עיזבון וירושה

 

לאור התעקשותו של האב לנהל את ההליך, השופט חייב אותו בתשלום הוצאות משפט בסך של 12 אלף שקלים, אך ציין שבשל הנסיבות הטרגיות הוא קובע את סכום ההוצאות על הרף הנמוך בלבד.

 

תמ"ש 18276-10-22