בית המשפט השלום בבאר שבע גזר לאחרונה את עונשו של בעל מכולת בן 72 אשר הורשע בשבע עבירות של מכירת מוצרי יסוד במחיר יקר יותר מהמחיר המקסימלי שנקבע בחוק. הנאשם נתפס מוכר מוצרי חלב ומוצרים בסיסיים אחרים בהפקעות שנעו בין 9% ל-47% מעל המחיר המותר.
למרות חומרת המעשים, נסיבות אישיות מורכבות של בעל המכולת, כולל אירוע שוד טראומטי בעבר ובעיות בריאות חמורות, הובילו את השופטת לחרוג מהמתחם המקובל ולהקל בעונש באופן משמעותי. בסופו של דבר הוטל עליו לשלם קנס בסכום של 11 אלף שקלים ולחתום על התחייבות כספית שבמסגרתה יימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד.
תלונה צרכנית הובילה לביקורת מקיפה של העסק אשר חשפה את היקף העבירות
בשנת 2022 הגישה לקוחה של חנות המכולת תלונה לאגף האכיפה במסחר במשרד הכלכלה. לפי תלונתה, היא רכשה במכולת בקבוק חלב במחיר של 6.50 שקלים, כאשר המחיר המקסימלי לפי החוק עמד על 5.94 שקלים - כלומר המחיר היה גבוה ב-9.43% מהמחיר שנקבע בחוק.
בעקבות התלונה הגיע מפקח לביקורת פתע בחנות. הוא רכש שישה מוצרי חלב המוגדרים כמוצרי יסוד בפיקוח, וגילה שכולם נמכרים בהפקעות משמעותיות.
לדוגמה, גבינה לבנה נמכרה במחיר שהופקע ב-47.37% מהמחיר המקסימלי המותר, גיל נמכר בהפקעה של 38.89%, שמנת להקצפה בהפקעה של 37.54%, ואשל לבן בהפקעה של 24.22%.
התביעה וההגנה הציגו טיעונים שונים לגבי העונש הראוי. הפרקליטות טענה שמדובר בפגיעה משמעותית בערכים החברתיים, שכן שיעורי ההפקעה גבוהים במיוחד והמוצרים הם בסיסיים - גיל, שמנת, גבינה וחלב. לטענתה, מכירת מוצרי יסוד במחיר מופקע שקולה לגזל מהציבור ופוגעת במשפחות קשות יום שידם אינה משגת.
התביעה הפנתה לפסיקה המדגישה את החשיבות של הגנה על האוכלוסייה החלשה, מסחר הוגן ויציבות מחירים. לטענתה, מדובר בשני אירועים נפרדים שמצדיקים קביעת מתחם עונש נפרד לכל אחד מהם. בנוגע למכירת החלב למתלוננת, עתרה התביעה למתחם קנס שנע בין 4,000 ל-6,500 שקלים. באירוע השני, המכירה של שישה מוצרים למפקח, עתרה התביעה למתחם חמור הרבה יותר של 22,000 עד 25,000 שקל.
מנגד, הסניגור הציג תמונה המבקשת לפרט את נסיבותיו האישיות המורכבות של בעל המכולת. לטענתו, מדובר בסב בן 72 שמוכר בהקפה למשפחות קשות יום. הוא תיאר בפני השופטת את הטרגדיה שעברה על הנאשם לאחרונה - אירוע שוד שבמהלכו אדם נכנס לחנות, היכה את בעל החנות במקל וגנב ממנו 1,500 שקלים מהקופה. בעקבות האירוע הוא אובחן כסובל מפוסט טראומה, מתקשה להירדם בלילות וסובל ממחשבות טורדניות.
כמו כן נטען שעובדים שהועסקו על ידו גנבו ממנו כספים, ושבשנת 2020 הנאשם עבר שבץ מוחי שהשלכותיו מורגשות עד היום. ההגנה הדגישה שמדובר באדם ללא הרשעות קודמות, ושהמכולת אינה מניבה רווחים.
מהי מדיניות הענישה הנהוגה, ומדוע הוחלט לחרוג מהמדיניות לטובתו של הנאשם?
השופטת סקרה את מדיניות הענישה הנהוגה בפסיקה ומצאה שמנעד הענישה משתנה בהתאם לנתונים כמו מהות העסק, מספר המוצרים שנמכרו מעל המחיר הקובע ואחוז ההפקעה. הפסיקה שנסקרה קבעה קנס בשיעור של כ-2,000 שקלים לכל מוצר. לפי מדיניות הענישה, מתחם העונש לאירוע הראשון (מוצר אחד) הוא 2,000-4,500 שקלים, ולאירוע השני (שישה מוצרים) המתחם הוא 14,000-20,000 שקלים בתוספת התחייבות כספית.
עם זאת, השופטת קבעה שבמקרה זה יש מקום לחרוג מהמתחם לטובתו של בעל המכולת בשל מצבור נסיבות אישיות חריגות. היא ציינה שהוא הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות והביע צער כנה. השופטת התייחסה בהרחבה לכך שהוא סובל מפוסט טראומה בעקבות אירוע השוד, וכמו כן הביאה בחשבון את מצבו הרפואי והפיננסי הקשה. השופטת קבעה שמן הדין ומן הצדק לתת ביטוי להקלה נוספת בענישה מעבר לתחתית מתחם הענישה שנקבע.
יש לך שאלה?
פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית
בסופו של דבר, השופטת גזרה על הנאשם קנס בסך של 11 אלף שקלים. בנוסף, הוטלה על הנאשם התחייבות כספית בסך של 14 אלף שקלים להימנע במשך שנתיים מהעבירות שבהן הורשע. השופטת הבהירה שמכירת מוצרים בסיסיים במחירים מופקעים היא מעשה חמור, אך גם הבהירה שכל מקרה נדון לגופו ושבמקרים חריגים, הצדק מצדיק סטייה מהמדיניות הנהוגה.
ת"פ 62864-11-23
.JPG)
