בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בכפר סבא, זכתה אישה בת 32 בפיצוי של 194 אלף שקלים, לאחר שהחליקה ונפצעה בדרך לגן הילדים של בתה. התאונה אירעה בשנת 2018 כאשר האישה צעדה בשביל, החליקה על שאריות עלים וחול שנותרו לאחר גיזום עצים ושברה את קרסול רגלה.
השופט קבע שקבלן הגינון והעירייה אחראים לתאונה, כאשר לקבלן האחריות העיקרית והעירייה אחראית בגין חוסר פיקוח. חברת הביטוח של הקבלן, שהעניקה כיסוי ביטוחי גם לעירייה, חויבה לשלם את מלוא הפיצוי. כמו כן היא חויבה לשלם את הוצאות המשפט בסך של 5,000 שקלים ואת שכר טרחת עורכי הדין בסך של 45,800 שקלים.
קבלן גינון מטעם העירייה גזם את העצים בשביל, ובמקום נותרו שאריות של עלים קטנים וחול
האישה הגישה את תביעתה תחילה כנגד עיריית באר שבע וחברת הביטוח שלה, וטענה שהיא האחראית לנוכחות הגזם על השביל שגרם לפציעתה. במהלך ההליך, העירייה הגישה הודעה לצד שלישי כנגד קבלן הגינון וחברת הביטוח שלו, והאם צירפה גם את קבלן הגינון וחברת הביטוח שלו כנתבעים נוספים בתביעה.
הצדדים היו חלוקים בשלוש שאלות מרכזיות: מי אחראי לנזקים שגרמו לנפגעת, כיצד מחולקת האחריות בין העירייה לקבלן, והאם חברת הביטוח של הקבלן חייבת לכסות גם את אחריות העירייה. העירייה טענה שהאחריות העיקרית היא של הקבלן שביצע את עבודות הגיזום, ואילו הקבלן וחברת הביטוח שלו טענו שהאחריות היא של העירייה שאחראית על תחזוקת השטחים הציבוריים.
במהלך המשפט נחקרה האם באריכות על גרסתה לגבי נסיבות התאונה. הנתבעים טענו שבתעודה הרפואית מחדר המיון נרשם שרגלה נתקעה בעציצים וכתוצאה מכך נפלה, גרסה שונה מזו שסיפרה בתביעה. כמו כן טענו שמסלול ההליכה שתיארה מעיד על כך שהתאונה התרחשה בשביל שאינו באחריות העירייה.
ואולם, השופט דחה את שני הטיעונים האלה. הוא קבע שמהצילומים במקום התאונה ניתן להבין בבירור את מסלול ההליכה, ובתמונות אלו לא נראים עציצים כלל. עדים מטעם העירייה והקבלן אישרו שבוצע גיזום של עצים ביום התאונה, שהגזם נגרר על הקרקע לרחוב סמוך, ושהגזם משאיר על הקרקע שכבה של עלים קטנים. השופט הוסיף שלא פעם הרישום בתיקים רפואיים שגוי, והראיות האובייקטיביות במקרה זה תומכות בגרסת האישה.
מי אחראי לתאונה, והאם צריך לחלק את האחריות בין העירייה והקבלן?
לאחר ששמע את כל העדויות ובחן את הראיות, השופט קבע שהאחריות העיקרית להתרחשות התאונה מוטלת על קבלן הגינון. זאת מכיוון שהקבלן הוא זה שביצע בפועל את עבודות הגיזום, והיה עליו לנקות את השביל מהשאריות מיד בתום עבודתו. ואולם, השופט הוסיף כי גם לעירייה יש אחריות, מכיוון שחלה עליה חובת פיקוח על הקבלן. חלוקת האחריות היא 70% על הקבלן ו-30% על העירייה.
כמו כן השופט קבע שיש להטיל על האישה אשם תורם בשיעור של 15%, מכיוון שהתאונה אירעה באור יום וניתן היה לצפות ממנה להבחין במפגעים מולה.
כיצד חושב הנזק שנגרם לנפגעת?
נכותה הרפואית של האם נקבעה על 14.5%, הכוללת נכות אורתופדית בגין השבר ונכות אסתטית בגין הצלקות. נפסקו לטובתה פיצויים בסך של 31 אלף שקלים בגין הפסדי שכר בעבר, 164 אלף שקלים בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד, 24,400 שקלים בגין הפסדי פנסיה, 15 אלף שקלים בגין עזרה שקיבלה מאמה, 3,000 שקלים בגין הוצאות רפואיות ו-65 אלף שקלים בגין כאב וסבל. סך כל הנזק הסתכם ב-302,400 שקלים, שממנו ניכה השופט 15% אשם תורם ו-63 אלף שקלים שהתקבלו מהביטוח הלאומי, והגיע לסכום סופי של 194 אלף שקלים.
יש לך שאלה?
פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות
בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התביעה כנגד העירייה, קבלן הגינון וחברת הביטוח של הקבלן. השופט קבע שחברת הביטוח של הקבלן תשלם לאם את מלוא הפיצוי, בתוספת 5,000 שקלים הוצאות משפט ו-45,800 שקלים שכר טרחת עורך דין.
ת"א 22288-05-20
.jpg)
