בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז, נקבע עונשו של נהג בן 70 אשר הורשע בעבירות חמורות של נהיגה בשכרות וגרימת תאונת דרכים. בשנת 2023 הוא נהג ברכבו בנתניה כשהוא שיכור, סטה מנתיבו ופגע ברכב חונה, וגרם לנזק לרכוש. בבדיקת ינשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 675 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, יותר מפי שניים מהכמות המקימה חזקת שכרות.
למרות העבר התעבורתי העשיר של הנהג שכלל 14 הרשעות קודמות ומאסר מותנה תלוי, הודות להליך שיקומי שעבר במסגרת ההליך, השופטת נמנעה מקביעת עונש מאסר בפועל. השופטת בחרה להעדיף את הפן השיקומי, והטילה עליו עונשים הכוללים פסילת רישיון ל-36 חודשים, קנס בסך 1,200 שקלים, 120 שעות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן למשך תקופה של 12 חודשים.
הנהג נסע בקלות ראש בעודו שיכור, סטה מהנתיב והתנגש ברכב חונה
הנהג הודה בעבירות שיוחסו לו במסגרת הסדר טיעון, ובית המשפט הורה על הכנת תסקיר של שירות המבחן כדי לבחון את מצבו האישי ואת האפשרויות השיקומיות העומדות בפניו.
מהתסקיר הראשון עלתה תמונה מורכבת של חיי הנאשם, גרוש, אב לשני ילדים וסב לשני נכדים. מצבו הבריאותי מורכב, והוא מתקיים מקצבת זקנה מהביטוח הלאומי. לחובתו עומדות 14 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, הכוללות מהירות מופרזת, אי ציות לתמרורים, פקיעת רישיון נהיגה והרשעה בעבירה דומה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים משנת 2020. בגין אותה הרשעה קודמת, תלוי כנגדו מאסר מותנה בן ארבעה חודשים שהיה בר הפעלה במסגרת ההליך הנוכחי.
קצין המבחן התרשם כי הנהג אמנם נטל אחריות על מעשיו, אך הפחית ממידת חומרת התנהגותו. קצין המבחן קבע כי הוא נוטה לצמצם ולהפחית מדפוסי ההתמכרות שלו לאלכוהול, דפוסים שהחמירו במהלך השנים. למרות זאת, הוא הביע רצון להשתלב בטיפול.
התסקיר המשלים שהוגש לאחר שלושה חודשים הציג הליך שיקומי אמיתי שעבר הנהג, אשר שולב בטיפול פרטני והחל גם טיפול קבוצתי בקבוצה המיועדת למכורים נקיים. הצוות הטיפולי דיווח שהוא משתף פעולה באופן מלא, והפגין נכונות להיעזר בגורמי הטיפול כדי לשמור על תהליך הגמילה שלו מחומרים משכרים. הצוות הטיפולי המליץ בחום על המשך השתלבותו בטיפול. קצין המבחן התרשם שכעת הנהג מכיר במלוא חומרת התנהגותו, אינו נוקט עוד בעמדה מצמצמת ומבין היטב את הסיכון האמיתי שבהתנהגותו תחת השפעת משקאות משכרים.
האם יש לקבוע מאסר בפועל לאור חומרת העבירות, או להפחית במידת הענישה משיקולי שיקום?
השופטת התייחסה לכך שהעבירות אשר ביצע הנהג חמורות ביותר. נהיגה בשכרות מוגדרת כעבירה שמעמידה בסיכון את שלום הציבור וביטחונו, והיא מצדיקה ענישה חמורה. במקרה זה, הנאשם נהג ברכבו בדרך עירונית עם ריכוז אלכוהול גבוה במיוחד בגופו, וגרם לתאונה ולנזק לרכוש. כמו כן, עברו התעבורתי הכולל 14 הרשעות קודמות והרשעה דומה קודמת הוסיף לחומרת העבירה.
לאור חומרת המעשים, הפרקליטות דרשה להטיל עליו ענישה הכוללת ארבעה חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה שתלוי כנגדו, פסילת רישיון הנהיגה למשך 48 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.
עם זאת, התסקיר המשלים של שירות המבחן הציג תהליך שיקומי אמיתי ומרשים. חוק העונשין מאפשר לבית המשפט לחרוג ממתחם הענישה ולקבוע את העונש לפי שיקולי שיקום, במקרים שבהם הנאשם השתקם או שיש סיכוי ממשי שישתקם. השופטת קבעה שבמקרה זה קיים סיכוי ממשי לשיקום אמיתי של הנהג.
השופטת קבעה שמתחם הענישה ההולם במקרה זה מתחיל ממאסר על תנאי ומגיע עד 14 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל של 24 חודשים ועד פסילה של שש שנים, לצד ענישה נלווית. למרות זאת, השופטת מצאה הצדקה לחרוג לקולה ממתחם הענישה ההולם בכל הנוגע לרכיב המאסר, וזאת משיקולי שיקום.
השופטת פירטה שהנהג לקח אחריות והודה בעבירות, חסך זמן שיפוטי, ואין לו עבר פלילי מלבד העבר התעבורתי. היא הדגישה שהוא עובר הליך שיקומי משמעותי ומביע מוטיבציה אמיתית לשינוי. היא קבעה ששליחתו למאסר בפועל עלולה לסכל את שיקומו, ושניתן להשיג את מטרת הענישה ואת האינטרס הציבורי גם ללא עונש הכולל מאסר מאחורי סורג ובריח.
על כן, השופטת גזרה על הנהג עונשים שמשלבים ענישה משמעותית עם המשך ההליך השיקומי. היא החליטה לחדש את המאסר המותנה של ארבעה חודשים שהיה תלוי כנגדו, אך לא להפעיל אותו, תוך שהיא הופכת אותו לבר הפעלה למשך שנתיים נוספות.
יש לך שאלה?
כמו כן, הנהג נפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 32 חודשים, והופעלה פסילה על תנאי של ארבעה חודשים מתיק קודם, כך שבסך הכול רישיונו נפסל ל-36 חודשים. בנוסף הוטלו עליו פסילה מותנית נוספת של שישה חודשים וקנס בסך 1,200 שקלים. השופטת הטילה עליו צו לריצוי 120 שעות שירות לתועלת הציבור, וכן צו מבחן למשך 12 חודשים, שבמסגרתו הוא ימשיך בהליך הטיפולי.
נ"ב 6541-09-23

.jpg)
.jpg)
.jpg)
