בשנת 2020, בשעת בוקר, ישב עובד בהפסקת אוכל בקומה השנייה של מפעל לייצור טחינה. באותם רגעים אירעה במפעל הפסקת חשמל.

 

העובד, אשר קיבל הנחיות ברורות מהממונים עליו כי בכל מקרה של הפסקת חשמל עליו להגיע במהירות המרבית אל חדר המכונות בקומה הראשונה כדי לכבות את המכונה ולהפעילה מחדש, וזאת כדי למנוע נזק לציוד ולחומר הגלם שנמצא בתהליך הייצור, החל לרדת במהירות במדרגות המחברות בין הקומות.

 

באותה עת עסקה עובדת ניקיון בשטיפת המדרגות, תוך שהיא שופכת עליהן מים. כתוצאה מהשילוב בין המדרגות הרטובות לבין המהירות שבה ירד העובד במדרגות, הוא החליק ונחבל במרפק ידו הימנית. הוא הגיש תביעה נגד מעסיקתו ונגד חברת הביטוח שביטחה אותה, וטען כי התאונה אירעה בשל רשלנות המעסיקה שהנהיגה שיטות עבודה לא בטוחות.

 

התביעה התקבלה לאחרונה בבית משפט השלום בנוף הגליל - נצרת, והמעסיקה חויבה בפיצויים בסכום של 28,555 שקלים. בנוסף, חויבו הנתבעות בתשלום שכר טרחת עורכי דין בסך 6,740 שקלים ובהוצאות משפט בסך 1,500 שקלים.

 

גרסתו של העובד נתמכה בעדותה של עובדת הניקיון שראתה אותו מחליק במדרגות הרטובות

 

במסגרת ההליך המשפטי הוגשו תצהירים מטעם העובד בלבד - תצהירו שלו ותצהיר עובדת הניקיון שראתה את הנפילה. הנתבעות בחרו שלא להגיש תצהירים מטעמן והסתפקו בחקירה נגדית של עדי התביעה. השופט ציין בפסק הדין כי עדות התובע הייתה מהימנה, עקבית ומסודרת, ונתמכה באופן מלא בעדותה של עובדת הניקיון, שהותירה רושם אמין כעדה אובייקטיבית שאין לה אינטרס אישי בתוצאות ההליך.

 

חיזוק נוסף לגרסת התובע נמצא בטופס הדיווח על תאונת עבודה לביטוח הלאומי, שעליו חתמה המעסיקה. בטופס נכתב במפורש כי העובד רץ להפעיל את המכונה בעקבות הפסקת חשמל והחליק. השופט קבע כי המעסיקה לא הוכיחה שהרישום בטופס שגוי או נרשם בטעות, וכי הימנעותה מהבאת עדים מטעמה מחזקת את גרסת העובד לגבי נסיבות התאונה והוראות העבודה המיוחדות שניתנו לו.

 

האם מקום העבודה אחראי על בטיחות העובדים במדרגות?

 

השופט בחן האם המעסיקה חבה בחובת זהירות קונקרטית כלפי העובד בנסיבות המקרה. נקבע כי המעסיקה הייתה צריכה לצפות שהוראה לפעול במהירות ובזריזות בכל הפסקת חשמל, ללא קשר למיקום העובד, תוביל לריצה במדרגות ולהגברת הסיכון לנפילה. השופט ציין כי ריצה במדרגות אינה נחשבת לסיכון רגיל במקום עבודה תעשייתי, אלא לסיכון חריג שנוצר בעקבות דרישות המעסיקה.

 

עוד נמצא כי המעסיקה לא פעלה לתיקון בעיית החשמל במפעל, אף שהוכח כי הפסקות החשמל היו אירוע חוזר ונשנה לאורך זמן רב. במקום למצוא פתרון טכני או נוהל בטוח יותר, המעסיקה הנהיגה שיטת עבודה שהעדיפה את שלמות המכונה והמוצר על פני בטיחות העובד. נקבע כי אלמלא הפסקת החשמל וההוראה הדחופה, העובד לא היה יורד במהירות במדרגות והתאונה הייתה נמנעת.

 

מהי מידת אשמתו של העובד עצמו בתאונה?

 

המעסיקה טענה כי יש להטיל על העובד אשם תורם משמעותי, שכן היה עליו להיזהר במדרגות רטובות. השופט דחה טענה זו וקבע כי אין להטיל על העובד כל אחריות לנזק. השופט הסביר כי העובד פעל מתוך מחויבות להוראות המעסיקה ובמטרה למנוע ממנה נזק כלכלי, ובמצב כזה, כשבראש מעייניו עומדת טובת העבודה, אין לצפות ממנו לדקדק בבטיחותו האישית באותו רגע.

 

השופט הוסיף כי הכוח למנוע את הסכנה היה בידי המעסיקה, הן על ידי תיקון מערכת החשמל והן על ידי קביעת נהלים שאינם דורשים ריצה. מכיוון שהתובע לא נטל סיכון בלתי מחושב מיוזמתו החופשית אלא מילא פקודה, נקבע כי המעסיקה נושאת במלוא האחריות לאירוע, ללא אשם תורם מצד העובד.

 

אילו נזקים נגרמו לעובד בעקבות הנפילה וכיצד נקבעו הפיצויים?

 

בעקבות הנפילה אובחן העובד עם נפיחות והגבלת תנועה במרפק ימין. אף שצילום הרנטגן שלל שבר, המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ואישר לתובע תקופת אי כושר מלאה של שלושה חודשים, וכן נכות זמנית בשיעור 10% לתקופה נוספת.

 

השופט העריך את נזקי העובד בראשי הנזק הבאים: 18 אלף שקלים עבור כאב וסבל, 28,800 שקלים עבור שלושה חודשי היעדרות מעבודה, 3,600 שקלים עבור הפסדי פנסיה, וכן 3,000 שקלים עבור עזרת צד שלישי.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה

 

סך כל נזקי העובד הועמדו על 53,400 שקלים. מסכום זה הורה השופט לנכות את תקבולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו לו בסך של 24,845 שקלים. לאחר הניכוי, חויבו הנתבעות לשלם לתובע סכום של 28,555 שקלים. בנוסף חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 6,740 שקלים ובהוצאות משפט בסך 1,500 שקלים.

 

ת"א 29671-10-23