אונס בצבא

צה״ל אוכף בחומרה עבירות מין בצבא, ולכן כל תלונה - קלה ככל שתהיה - מיד מועברת לחקירת מצ״ח. אם נאספו ראיות מספיקות במהלך החקירה, יוגש בסופה כתב אישום לבית הדין הצבאי. הרשעה בעבירות מין בצבא, גוררת ר״פ פלילי חמור המלווה את הנאשם למשך שנים רבות ואדם שהורשע בעבירת מין נתון לאפשרות שיוצא נגדו ״צו פיקוח״ של יחידת הפיקוח במשרד המשפטים.

עבירת מין נעשית בד״כ ללא עדים ישירים לאירוע, ובמהלך החקירה נאספות בעיקר גרסאותיהם של המעורבים הישירים - המבצע והמתלוננת. במהלך החקירה גם מתקבלות עדויות נוספות, הנקראות בלשון משפטית ״עדויות מחזקות״. עדויות אלה אמורות לחזק את גרסת המתלוננת אך אין בהן בכדי להעיד באופן ישיר על ביצוע עבירה. לכן, נדרש לזכור את שירותיו של עורך דין הבקיא בתחום עבירת אונס ובעל ניסיון רב בתיקים אלה.

​​

מהי עבירת אונס? באופן כללי, מעשה מיני של החדרת איבר מין גברי או כל חפץ אחר, לתוך איבר מינה של אישה ללא הסכמתה.

על פי ההלכה, די בהוכחת אי הסכמתה של המתלוננת כדי להרשיע אדם בעבירת אונס, ואין כל חובה על התביעה להוכיח כי המתלוננת גם התנגדה פיזית למעשה. זאת לאחר שבתחילת שנות ה-2000, תוקנה עבירת האונס בחוק העונשין, והסירו ממנה את היסוד של ״שימוש בכוח״.

קיימות שתי עבירות אונס בחוק הישראלי. האחת, בחוק העונשין. השנייה, עבירת האונס בחוק השיפוט הצבאי, אשר העונש המקסימלי הקבוע בצידה של העבירה חמור יותר מאשר בעבירת האונס בחוק העונשין.

עבירה צבאית זו של אונס, באה לבטא את החומרה היתרה שבה רואה הצבא מגע מיני ״מלא״ בין שני חיילים – בין אם בתחומי הבסיס ובין אם בנסיבות אזרחיות – כשהוא נעשה ללא הסכמתה של המתלוננת.

יחד עם זאת, לא נהוג גם במערכת הצבאית להעמיד לדין חיילים בעבירת אונס לפי חוק השיפוט הצבאי אלא בעבירה לפי חוק העונשין , אך היא יכולה להקרין את חומרתה כאשר נגזר עונשו של מי שהורשע (כאמור בפסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים בעניינו של שון בן לולו).

באחד התיקים בהם טיפלנו, דאגנו כבר במהלך החקירה שלא לשבת בחיבוק ידיים. החקירה היא השלב החשוב ביותר – אפילו קריטי – בניהול תיקי אונס. לכן, כבר במהלך החקירה הבאנו באופן יזום, עדויות של חברים של המתלוננת, אשר העידו על כך שסיפרה להם תקופה מסויימת לאחר המעשה, כי הסכימה לו אך התחרטה לאחר מכן. עבירת האונס בוטלה מכתב האישום.