הצגת מצג שווא כי נותן השירות הינו סוכן ביטוח תוך הטעיה ולקיחת כספים שלא כדין

תא (ת"א) 52625/05 ‏ ‏ מועלם שרית נ' עתיד סוכנות לביטוח



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 052625/05



בפני:
כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
תאריך:
27/07/2008





בעניין:
1. מועלם שרית

2. אלון מועלם
התובעת 1

תובע 2


נ ג ד



1. עתיד סוכנות לביטוח

2. דויד הילר
הנתבעת 1

הנתבע 2




פסק דין
רקע


מונחת בפני תביעה כספית בסך ­­­­­­­­­­­44,141 ₪.



שרית ואלון מועלם (להלן: "התובעים"), רכשו פוליסת ביטוח חיים מספר 7-00879736 בהראל חברה לביטוח בשנת 1999. התובע רכש גם פוליסת ביטוח חיים מסוג "תגמולים" באיילון חברה לביטוח בשנת 1996.



עתיד ביטוח – סוכנות לביטוח (להלן: "הנתבעת 1"), הינה סוכנות ביטוח. מר דויד הילר (להלן: "הנתבע 2"), שיווק פוליסת ביטוח חיים לתובעים באמצעות הנתבעת 1.


1

ביום 04/11/03 בפגישה אשר נערכה בבית התובעים המליץ הנתבע 2 לתובעים לבטל את פוליסות הביטוח בחברת איילון ובחברה הראל ולבצע ביטוח חיים בחברת הפניקס. הנתבע 2 טען כי במידה וביצוע הביטוח יעשה דרכו יוכל לפדות את הפוליסות בניכוי מופחת של כ- 15.5% במקום 35%.



התובעים קיבלו את המלצת הנתבע 2 ומשכך ערך הנתבע 2 הצעה לביטוח ואת הפוליסה עצמה (צורף כנספח ג' לתיק מוצגים התובעת). התובעים מסרו לידי הנתבע 2 ייפוי כוח אשר הוכתבו על ידו ובו בקשה לפדיון הפוליסות (צורף כנספח ד' לתיק מוצגים התובעת, נספח א' לתיק מוצגים התובע). יתרה מכך, התובעים מסרו לידיו של הנתבע 2 מספר שיקים על סך כולל של 3,779 ₪ על ידי התובעת, וכן שיק על סך 5,387 ₪ על ידי התובע בעבור טיפול בניכוי המס מפדיון הפוליסות.


לבקשת הנתבע, לא נרשם שם הנפרע, וזאת בטוענה ששיק זה יועבר כתשלום לרואה חשבון (צורף כנספח ה לתיק מוצגים התובעת). בדיעבד התברר כי השקים אשר התקבלו מאת התובעת הועברו לפקודת י.מ שרות עדיף בע"מ אשר בהתאם לדו"ח רשם החברות הינה סוכנות ביטוח בתל אביב, ואילו השיק אשר התקבל מאת התובע נפרע על שמו של הנתבע 2 עצמו.



בניגוד לטענת הנתבע 2 כי ערכם של הפוליסות אשר נפדו בעבור הפוליסות של התובעת הינו בסך של 24,505 ₪ נתקבל בפועל סך של 13,549 ₪ בעבור שלושת הפוליסות אשר היו ברשות התובעת (צורף כנספחים ז',ח' לתיק מוצגים התובעת). לתדהמתה של התובעת לאחר בדיקה עם חברות הביטוח התברר כי לאור העובדה כי הפוליסה אשר בוצעה בחברת הראל הינה פוליסה הונית, אין צורך בניכוי מס, ואילו באשר לפוליסה אשר בוצעה בחברת איילון (פוליסת תגמולים לעצמאיים) ניכתה חברת הביטוח מס בשיעור של 35% (בסך 3,605 ₪).


ביום 09/02/04 נערכה פגישה נוספת בין התובעת ובין הנתבע 2, בה הוא טען כי התובעת זכאית להחזרי מס הכנסה בסך 24,537 ₪ כשמסכום זה יש לנכות כ- 25% ומשכך על התובעת לשלם סך של 6,134 ₪ לצורך טיפולו של רואה החשבון בעניין. כתוצאה מכך, נמסרו לידי הנתבע 2 שבע המחאות ע"ס 876 ₪ (צורפו כנספח ט' לתיק מוצגים התובעת). אולם הסתבר כי ההמחאות כלל לא הועברו לרואה חשבון.

המלצה דומה הומלצה לתובע ובעבור טיפול זה שילם סך של 3,560 ₪ צורף כנספח ו' לתיק מוצגים התובע).



ביום 20/04/04 נערכה פגישה בין הנתבע 2 ובין התובע באשר לפדיון הפוליסות הביטוח בחברת איילון. לגישת התובע נאמר כי ערך הפדיון הינו 20,963 ₪ אולם נאמר כי קיים ערך מסולק בסך 5,000 ₪ נוספים ומשכך נדרש סכום נוסף של 1,693 ₪ (צורף כנספח ג' לתיק מוצגים התובע).

2

לתדהמתו של התובע לאחר בדיקה עם חברות הביטוח התברר כי לאור העובדה כי הפוליסה אשר בוצעה בחברת הראל הינה פוליסה הונית, אין צורך בניכוי מס.



יתרה מזו מבדיקה שערכו התובעים עלה כי כלל לא הוגשה כל בקשה להחזר מס (צורף כנספח י' לתיק מוצגים התובעת, נספח ז' לתיק מוצגים התובע), משכך דרשו התובעים כי התשלומים אשר שולמו יוחזרו לידיהם אולם דרישותיהם עלו בתוהו.


תלונה אשר הוגשה למפקח על עסקי הביטוח, לא הניבה כל פרי, כיוון שהנתבע 2 אינו סוכן ביטוח ולכן אין ביכולתו של המפקח לטפל בתלונה.


לאחר שכל ניסיונות התובעים לקבל את החזר הכספים ששולמו עלו בתוהו, לא נותר בידיהם כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.


הנתבע 2 הודה כי הונפקה פוליסת ביטוח בחברת ציון לטובת התובעת, בעת שעבד בעתודה ניהולית בחברה. לגישתו, התובע הוא שפנה אליו בשאלות בעניין פדיון הפוליסות אשר היו ברשות התובעים עקב חוסר שביעות רצון מהפוליסה.


לגישתו בפגישה עם התובעים הובהר כי אינו סוכן ביטוח, אלא נציג הסברה והידע אשר נצבר הינו תוצאה מהעובדה כי עבד במספר חברות ביטוח בעבר. לאחר בדיקת הפוליסות של התובעים הוצע לתובעים כי יעברו לחברת הפניקס אשר מעניקה כיסוי רחב יותר בעלות נמוכה יותר וזאת לאחר שלגישתו הובהר לתובעים מהם ההשלכות. הנתבע 2 מודה כי הצעות הביטוח נחתמו בפניו, אך דוחה את הטענות באשר לפדיון הפוליסות.


לגישתו הוא כלל אינו עוסק בכך אלא עיסוקו הינו בעריכת הפוליסות. לגישתו בפגישה מאוחרת יותר בין הצדדים כאשר ביקשו התובעים לפדות את הפוליסות והעלו שאלות באשר להחזרי המס, הופנו לרו"ח אלי לב. לגישת הנתבע 2 לאחר שיצרו התובעים קשר עם רואה החשבון אשר מסר מהו שכר הטרחה המבוקש הועברו על ידי הנתבע 2 השקים אליו ולאחר מכן היו התובעים בקשר ישיר עם רואה החשבון.


לגישת הנתבע 2 החזרי המס אשר הוסברו לתובעים אינם החזרי מס מפדיון הפוליסות אלא החזרי מס על פי סעיף 47ב(1) ו45 לפקודת מס הכנסה, החזרים המגיעים לשכירים ועצמאים בגין הפרשות לפוליסות ביטוח.



3

לגישת הנתבע 2 בחודש 11/03 הוא נתן הלוואה בסך 5,300 ₪ במזומן לתובע לצורך רכישת רכב, ובגין כך ניתן שיק נגדי אשר מועד פירעונו הינו לאחר קבלת כספי פדיון הפוליסות. הנתבע 2 דוחה את הטענה כאילו הציג עצמו כסוכן ביטוח, ולדידו מכרטיס הביקור אשר הוצג ניתן להבחין כי אינו מופיע כסוכן ביטוח, ולגישתו התובעים ידעו כי עבד במחלקת הטלמרקטינג בחברה.


כמו כן דוחה הנתבע את הטענות בדבר ייפוי כוח אשר ניתן לו. לגישתו המכתבים אשר צורפו כלל אינם ממוענים לחברת ביטוח ספציפית ואינם נושאים כל תאריך.

באשר לאישורו על קבלת סך של 1,693 ₪ טוען הנתבע כי הסכום ניתן בעבור שיק שבוטל בגין שכ"ט של רואה החשבון.


תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

דיון


לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל בחלקה את התביעה כנגד נתבע 2 ולדחות את התביעה במלואה כנגד הנתבעת 1 והכל כפי שיפורט להלן.


לאור המסמכים הרבים שהוצגו בתיק ולאור עדויות הצדדים נראה כי קיים ממש בטענת התובעים כי נפלו קורבן לפעולותיו של הנתבע 2.


מצג שווא

מפעולותיו של הנתבע 2 עולה כי אכן הוצג מצג שווא לעובדה כי הנתבע 2 הינו סוכן ביטוח וכי הנפקת הפוליסה הינה כדין. בעיון בנספח ג' בתיק מוצגים התובעת, עולה כי הנתבע 2 חתום בשמו וזאת במקום השמור ל"חתימת הסוכן" על הצעה לביטוח חיים של חברת הפניקס. הנתבע ניסה להתחמק מכך, אך אינני נותן אמון בעדותו. לשאלת ב"כ התובעים, חקירה נגדית הילר דוד (דיון מיום 08/04/08 עמוד 17 שורות 23-29):


"ש. מציגה לך את נספח ג' למוצגי התובעת. זו הצעת ביטוח. זו החתימה שלך? כתוב דודי.

ת. (מעיין) זו לא החתימה שלי.


סוף עמוד 4

ש.אתה רשום פה דודי, זה שמך?

ת. זהו שמי אך זו לא החתימה שלי.

ש. מי עוד יכול לחתום בשם דודי?

ת. רק אני.

ש.ת אני שיווקתי להם פוליסת ביטוח זו לא פוליסה זו הצעה.


עדותו של הנתבע 2 איננה עולה בקנה אחד עם המסמכים שהוצגו. קיימות סתירות בתשובותיו. מחד טוען הוא כי אין זו חתימתו ומאידך טוען כי שיווק פוליסה ולא הצעה לביטוח. בפוליסה מיום 10/11/03 אשר צורפה כנספח ג' לתיק מוצגים של התובעת נראה שמו של הנתבע 2 כסוכן הביטוח אליו ממוענת הפוליסה אשר פועל מטעם הנתבעת 1. עדותם של התובעים מהימנה וקוהרנטית בעיני.


סוגייה העיסוק והתיווך בשירותי ביטוח שלא כדין הנה חמורה מאין כמוה וכבר מצאה את ביטוייה הקוגנטי במישורים האזרחיים והפליליים בסעיפים 14, 24 ו104 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, קובעים איסור לעסוק בביטוח ללא רישיון(להלן: "חוק הפיקוח")


אין באלו אלא כדי להורות כי כל אשר אין בידו רישיון והסמכה כדין אינו רשאי לעסוק או לתווך בשירותי ביטוח. ההגיון שמאחורי הוראות אלו, נעוץ בתכלית החקיקתית ולפיה רק מי שאמין ומוכשר במקצועות הביטוח יוכל לעסוק בתחום בכדי לא לפגוע בציבור הצרכנים, וזאת בדומה למקצועות המוסדרים סטטוטורית, המשרתים את הציבור והדורשים רמה מקצועית וידע מעמיק בתחום, דוגמת עריכת-דין, ראיית חשבון, ניהול תיקי השקעות וכד'.נ


כפי שכבר בואר לעיל אין חולק כי בידי הנתבע, אשר עסק בשיווק פוליסות הביטוח אותה העת, לא היה מצוי הידע והכישרון הנחוצים לפעול כסוכן ביטוח על פי חוק. זאת ועוד נסתבר כי אף לא הועבר כל תדריך מקצועי בנושא למעט קורס אשר הועבר לצורך שיווק פוליסות.


לשאלת ב"כ התובעים חקירה נגדית הילר דוד (דיון מיום 08/04/08 עמוד 18 שורות 14-17):

"ש. יש לך היתר או רישיון לעסוק כסוכן ביטוח?

ת. לא.

ש. האם אתה יועץ פנסיוני?

ת. אין לי. יש לי תעודה מחברת ביטוח.


סוף עמוד 5



סעיף 24 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) מציין מפורשות את הדרישות לשם העיסוק בתיווך בביטוח:


"24. (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:

(1) יש בידו רשיון לפי סימן זה – בהתאם לתנאי הרשיון;

(2) הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, שנערך בהתאם להוראות החוק האמור.


בין כך ובין כך שומה עלינו ליתן פרשנות תכליתית להוראותיו של חוק הפיקוח. ולא להגביל עצמנו אך ללשון צרה אשר יש בה כדי לפגוע בטובתו של מבוטח פוטנציאלי.


בעניין זה כבר נקבע :


"אחד מן הקווים המנחים בפרשנות של חוזי ביטוח הוא הגנה על הצד החלש בעיסקה. הכרה זאת מתבטאת בפרשנות המחמירה על המבטח, על-מנת להגן על זכויות המבוטח. הכרה כזאת עולה גם מהרקע החקיקתי לחוק חוזה הביטוח,תשמ"א-1981, ומתוכנו של חוק זה" (ראה: ע"א 92/ 4819 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מנשה ישר פ"ד מט (2) 749אליהו 761 וע'-762 א, ד-ה).ו


אכן טובתו של המבוטח היא אשר עמדה בראש מעייניו של המחוקק בקובעו את איסור העיסוק והתיווך בשירותי ביטוח בשם אלו בחר המחוקק להציב הוראות חוק "כופות" לשמירה על אינטרסיו של המבוטח. ובין אלו מצויה אף ההוראה האוסרת על עיסוק בתווך לעניין ביטוח. תכליתה של זו, כפי שצוין בתחילת פסק הדין הוא כי לא יינתן למי שאינו אמון ומוכשר במקצועות הביטוח לבוא בנעלי המבטח למען לא יצא המבוטח וידיו על ראשו.


6

דברים אלו יובנו כל צרכם אף אם נתכבד להיכנס בפרטי פרשנותו של הביטוי "עיסוק בביטוח". בעניין זה כבר נקבע בסעיף 1 לחוק הפיקוח כי "עיסוק בביטוח" הנו "התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח..." היינו, כל גוף/ אדם העוסק בכריתת חוזי ביטוח ראוי כי נחיל עליו הגדרת "מבטח" הכפוף להוראות חוק הפיקוח.


דברים אלו היפים ל"עיסוק בביטוח" נאים אף בפרשנותם לתווך בביטוח. ומה לי אם יוגדרו פעולותיה של הנתבעת ככריתת חוזי ביטוח על דרך "שווק" ומה אם יוגדרו פעולותיה בלשון "תווך"? בין כך ובין כך מחייבת תכלית החקיקה הקוגנטית את החלת הוראותיו של חוק הפיקוח האוסר עליה, ללא היתר מיוחד, לפעול לכריתתם של חוזים מעין אלו.נ


מקובלת היא הדעה בעניין זה כי "מבטח" הפועל ללא רישיון נחשף אמנם לסנקציות אזרחיות ופליליות אך אין הוא יכול לצאת נשכר מחטאו ולבטל החוזה מחמת אי חוקיות. (ראה: ת"א (י-ם) 8543/99 אלמשרק חברה לביטוח נ' הרשפלר (לא פורסם) וכן אליאס, לעיל 55 והערות שוליים שם).


אינני מקבל את טענת הנתבע בסיכומיו כי העובדה כי לא צוין על כרטיס הביקור מטעמו כי הינו סוכן ביטוח מעיד על פעילותו, לאור העובדה כי חתימתו אשר הוצגה במקום בו קיים הצורך בחתימת סוכן הביטוח מדברת בעד עצמה. מן האמור אין מנוס מהקביעה כי הנתבע 2 שיווק פוליסות ביטוח בניגוד לחוק.


נזק ממוני

1. עולה כי הנתבע גבה תשלומים שונים מאת התובעים בין היתר:

מספר שיקים על סך כולל של 3,779 ₪ על ידי התובעת, וכן שיק על סך 5,387 ₪ על ידי התובע בעבור טיפול בניכוי המס מפדיון הפוליסות.

2. בעבור קבלת החזרי מס בגובה של 24,537 ₪ שולמו בשבע המחאות ע"ס 876 ₪ סך כולל של 6,134 ₪, אולם לאחר בירור הסתבר כי ההמחאות כלל לא הועברו לרואה חשבון ומשכך בוטלו שש ההמחאות הנוספות המלצה דומה הומלצה לתובע ובעבור טיפול זה שילם סך של 3,560 ₪, לאחר מכן נדרש סכום נוסף של 1,693 ₪ לשם קבלת מלוא הכספים בגין סילוק הפוליסה.


7

סכומים אלו נגבו שלא כדין, תוך עשיית עושר ולא המשפט והטעיית התובעים. עדותם אמינה בעיני ועדיפה על עדותו של הנתבע, אשר כלל לא הביא לעדות את אותו רואה חשבון שהוא מייחס לו הדרישה לביצוע התשלום, והלכה פסוקה היא:


"אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.ו

ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654)


ניכוי מס מפדיון הפוליסות

לאור העובדה כי התובעים ביקשו כאנשים סבירים להנות מפוליסה אשר מיטיבה עמם באופן מירבי ועם זאת בהתאם להמלצת הנתבע 2 לשלם פחות פרמיות בגין הפוליסה. לשאלת ב"כ התובעים חקירה נגדית הילר דוד (דיון מיום 08/04/08 עמוד 18 שורות 27-29):


"ש. בגין איזו עבודה לקחת שיקים?

ת. השקים שהם נתנו הועברו לרואה חשבון בשם אלי לב שצריך לעשות להם החזרי מס וגם דיברו איתו בטלפון"


ובהמשך-(עמוד 19 שורות 7-8):

"ש.ז"א שאת השקים האלה קיבלת והעברת לרואה חשבון?
ת. חד משמעית כן, למעט 5,000 ₪ שהופקד בחשבוני."

מתמלילי מיום 09/02/04 עולה כי התובעת אכן העבירה לידי הנתבע 2 את הכספים האמורים:
"שרית: אז איך לתת לך 876?77? או מה?

דודי: 876 (פונה לאלון) מה העניינים?

הקלטה זו תומכת בטענת התובעת כי שולמו שבעה תשלומים בסכום הנ"ל אולם לאחר בירור בוטלו שישה תשלומים.(צורף כנספח ט' לתיק מוצגים התובעת)

מקרה נוסף עולה מתמליל מיום 19/04/04:

סוף עמוד 8

"שרית: אז כמה לתת לך, 1800?

דודי: 1980...1890

שרית: 1880

דודי: 1880"


בעיון בנספח ה לתיק מוצגים התובעת עולה כי שלושה שקים בסכום כולל של 3,779 ₪ אשר לטענת התובע הועברו לרואה החשבון נרשמו לפקודת י.מ. שירות עדיף בע"מ, אשר בהתאם לדו"ח רשם החברות (אשר צורף כנספח ו' לתיק מוצגים של התובעת) היא חברת מימון והשקעות. מכאן שטענתו של הנתבע 2 כי השקים הועברו לידי רואה החשבון על ידו אינו עולה בקנה אחד עם המוצגים.


וכן עולה כי שיק ע"ס 5,387 ₪ הופקד לחשבונו של הנתבע 2, הנתבע חזר בסיכומיו על טענתו כי הסכום אשר הופקד לחשבונו הינו החזר חוב, לגישתו ניתן הסכום לתובע לשם רכישת רכב, אולם לא הוצג הסכם או חוזה בין הצדדים משכך, אינני מקבל את הטענתו זו.


לגישת התובעת בתצהירה בסעיף 6 " הנתבע 2 ביקש כי אשאיר את ההמחאות פתוחות ואכן כך עשיתי". לשאלת ב"כ התובעים חקירה נגדית הילר דוד (דיון מיום 08/04/08 עמוד 19 שורות 9-12):

"ש. זה נכון שהשקים היו פתוחים ולא לפקודת מי?

ת. לא זכור לי.

ש. למה מאחורי כל שיק מצוין "דודי ביטוח".

ת. לא מאחורי כל שיק".


לאור זכרונו הסלקטיבי של העד נראה כי תצהירה של התובעת משקף נכונה את שהראה. לשאלת ב"כ התובעים חקירה נגדית הילר דוד (דיון מיום 08/04/08 עמוד 19 שורות 17-20):


"ש.אם חברת הביטוח "איילון" בפוליסה של התובעת כבר ניכתה 35 אחוז אז עבור מה היא שילמה לרואה חשבון. בפדיון הפוליסה היא כבר ניכתה לה 35 אחוז מס.

ת. היא לא ניכתה לה, אי אפשר לנכות לה 35 אחוז כי היא השתכרה סכום של אולי 2,000 ₪"


9
במידה ולשיטתו של הנתבע 2 לא ניתן לנכות לתובעת 35 אחוז עקב הכנסתה הנמוכה לא ברורה הסיבה מדוע ביקש לגבות על כך תשלום,תשובתו זו של הנתבע 2 איינה עולה בקנה אחד עם דבריו כפי שנאמרו בשיחה מיום 14/12/04 בעמוד 34:


"דודי –תן,לי אני אסביר לך משהו שאתם תדעו באמת. את... אתם מתקשרים לחברות, אתם ממלאים להם את השכל. הרואה חשבון הרי עושה ככה בשביל להוציא לכם את הכסף, ושלא תפסיד 30 אחוז, 35 אחוז. אז תפסיק לעשות גם רעש"

מחקירתה של התובעת עולה כי נעשה שכנוע מצידו של התובע להעביר את ביטוחי התובעת לחברת הפניקס. לשאלת ב"כ הנתבע 2 חקירה נגדית התובעת (דיון מיום 02/01/08 עמוד 5 שורות 3-9):


"ש. במהלך כל הפגישות האלה מה בעצם עשית? בפגישה הראשונה את אמרת שהוא בלבל לך את המוח?

ת. שכנע אותי לעבור לפניקס, לעזוב את כל הביטוחים שהיו לי ואני יודעת שאם העזוב ינכו לי 35 אחוז. הוא אמר אנחנו ננכה לך 15.5 אחוז במקום 35 אחוז והוא רצה את ה15.5 אחוז על סמך הכסף שמגיע לי מהביטוחים. היה לי 24,505 ₪ של איילון והראל ביחד. זה בכסף שהיה לי שם הוא אמר נעבור לפניקס וינכו לי שם 15.5 אחוז מס. נבטל את הפוליסות ונעבור לפניקס.


על אף טענתו של הנתבע 2, מעיון בנספח ח' לתיק המוצגים של התובעת עולה כי ביום 26/02/04 בוצע ניכוי במס בגובה של 35% השווה לערך של 3,605.68 ₪ וזאת בניגוד להצהרותיו של הנתבע 2 כי גובה הניכוי יהיה כ15.5 אחוז בלבד.

פעילות רואה החשבון

על אף הצהרותיו ועדותו של הנתבע 2 באשר לכספים אשר הועברו לרואה החשבון מר לב נמנע הנתבע 2 מלהביא את הרו"ח הנ"ל, העד מטעמו, אשר יתמוך בגרסתו.

בנוסף לפסקה שהובאה לעיל בעניין זה, ראה גם ספרו של יעקב קדמי, דיני ראיות, חלק שלישי, תשנ"ט בעמ' 1391 שם נכתב כדלקמן:


"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה,

סוף עמוד 10

לאי השמעת עד...התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד...היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.


הנתבע התקשה לנקוב בסכומים אשר התקבלו על ידי רואה החשבון על אף שלטענתו היווה הגורם המקשר בין התובעים ובין רואה החשבון, עם זאת בסיכומיו טוען הנתבע בסעיף 7 ..."כל הצ'קים נמסרו על ידו לרו"ח שמונה על ידי התובעים לצורך בדיקת שאלת החזרי המס". תמוהה בעיני טענתו זאת לאור העובדה כי טענת התובעים כי מעולם לא פגשו את רואה החשבון לא נסתרה לאורך חקירתם, הנתבע טוען בתצהירו כי הוא אשר העביר את הכספים לרואה החשבון דבר המצביע על מעורבותו.


יתירה מזו, עדותו של הנתבע 2 השתנתה מספר פעמים באשר ליחסיו עם רואה החשבון בסעיפים 15-14 לתצהירו טוען הנתבע 2 כי לאחר שמסר את השקים לרואה החשבון עמדו התובעים מולו בקשר ישיר, עם זאת בחקירתו מיום 08/04/08 בעמוד 20 שורה 24 טען הנתבע "הוא טען שהם קיבלו את מה שמגיע להם".

נזק לא ממוני

לאור האמור לעיל,שוכנעתי כי גם נגרמה לתובעים עוגמת נפש בגין התנהלותו של הנתבע 2. עם זאת, סבורני שיש ליצור איזון ראוי בין הנזק הממוני (אשר מסתכם בסכום של 15,295 ₪ בגין הכספים ששולמו וכן סך של 3,605 ₪ אשר מהווים את כספי ניכוי המס) לבין הנזק הלא ממוני הנדרש.


ס' 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א –1970 קובע:


"גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין."


לעניין זה יפים דבריה של הפרופ' גבריאלה שלו דיני חוזים 588 (1991).

"סעיף 13 מנוסח בלשון רשות ("רשאי בית המשפט ") ולא כמו סעיף 10 בלשון זכות ("הנפגע זכאי"). לפיכך נראה, כי לנפגע מהפרה אין זכות מוקנית לפיצוי נזק שאינו נזק של ממון. כדברי השופט ח' כהן: " מקום שהנזק לא היה נזק ממון, רשאי בית המשפט

סוף עמוד 11

לפסוק פיצויים ששיעורם ייקבע לפי שיקול דעתו: ואילו מקום שהנזק היה... נזק מובהק של ממון, אינו מוקנה שיקול דעת לבית המשפט לקבוע פיצוי כראות עיניו"



לאור הדברים האמורים אני מעמיד את הנזק הלא ממוני על סך של 5,400 ₪


סוף דבר

אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו וליבו נכון עמו נוכח התנהגותם של הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט.


כך, דשתי ודנתי בטענות התובעים התרשמתי מכנותם וגם יכולתי ואומר אף בביטחון מלא כי דעתי היא כדעת התביעה. עדיפות בעיניי טענותיהם של זה על טענות הנתבע 2 ועדות של התובעים מהימנה בעיני מעדות הנתבע.


אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעים בסך של 24,300 ₪, צמודים ונושאים ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן יישא הנתבע 2 בהוצאות משפט וכן סך של 3,600 ₪ + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד.


המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום


54678313



מנחם (מריו) קליין 54678313-52625/05

ניתן היום, כ"ד בתמוז, תשס"ח (27 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.

מנחם קליין, שופט






קלדנית: שלומית נחום-שלום