ענישה בעבירות הסעה/העסקת שב"ח

בתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה לנאשמים המורשעים בעבירות הסעה /העסקת שב"ח, ביהמ"ש העליון כבר הביע את דעתו במספר פסקי דין, כי ככלל יש לגזור עונשי מאסר בפועל למורשעים בעבירות הנ"ל וזאת לאור הסיכון הביטחוני הגבוה הכרוך בביצוע העבירה וכן למען יראו ויראו, מאידך ביהמ"ש הותיר פתח לשיקול דעת בתי המשפט לחרוג מגזירת עונש של מאסר בפועל וזאת כאמור באם ישנם נסיבות אישיות יוצאות דופן באופן חריג, ואין די רק "בעברו הנקי" של הנאשם ע"מ לחרוג מעונש של מאסר בפועל.

שיקולים לקולא שיש בכוחם  להפחית מחומרת העונש ואף לייתר את עונש המאסר הינם רבים ומגוונים, בין היתר:

1. עברו הפלילי של הנאשם.

2. גיל הנאשם.

3. האם השב"ח נאסף מתוך ישראל או שמא הנאשם הביאו במיוחד מהשטחים.

4. הבעת חרטה.

5. האם מדובר בהסעת שב"ח שבוצעה לצורך בצע כסף או שמא מדובר בהסעה "תמימה".

הוכחת היסוד הנפשי:

על מנת שבית המשפט ירשיע את הנאשם, על התביעה להוכיח את היסוד הנפשי (בהנחה והיסוד העובדתי הוכח ו/או הוסכם עליו כפי שקורה ברבות מן המקרים).

בע"פ (מחוזי ירושלים) שניתן ביום 03.06.2009, 4275/2009 מ"י נ' פאחורי:

ביהמ"ש התייחס לסוגיית היסוד הנפשי, חזר והדגיש כי לא מדובר בעבירות רשלנות ועל כן יש צורך בהוכחת חשד בפועל אצל הנאשם המסויים ונסיבותיו הקונקרטיות.

במילים אחרות יש להוכיח כי הנאשם הספציפי חשד כי מדובר בשב"ח ו/או עצם את עינו נגד החשד אך נמנע מלבררו.

בפסק הדין, ביהמ"ש שלערעור זיכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו שכן לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם חשד כי הוא מסיע שב"ח.

עו"ד אברהם ג'אן | משפט פלילי | דיני תעבורה

הערה: אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי.