הימנעות מהרשעה (אי-הרשעה) בעבירת החזקת סמים לצריכה עצמית
בית המשפט השלום בדימונה (ת.פ. 1044/2006) קיבל את המלצת שירות המבחן בנוגע לנאשם שהודה בהחזקת סם לצריכה עצמית בכמות של כ- 250 גרם חשיש שהיו מחולקים לשתי אריזות ונמנע מהרשעתו בדין. ההחלטה ניתנה חרף התנגדות התביעה.
בית המשפט חזר בפסק הדין על העובדה כי בדרך כלל יש להרשיע את מי שביצע עבירה, ורק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בית המשפט יימנע מהרשעת הנאשם בדין.
בית המשפט אף הדגיש את העובדה כי השיקול המרכזי לעניין אי-הרשעה הינו הנזק הצפוי לנאשם כתוצאה מהרשעתו והיחס שבין חומרת העבירה לבין השלכות ההרשעה.
בפסק הדין בית המשפט מנה את מבחני העזר שעל-פיהם יש לבחון שאלת אי ההרשעה, ואלו הם:
1. האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה
2. חומרת העבירה ונסיבות ביצועה
3. מידת הפגיעה של העבירה בזולת
4. סבירות החזרה של הנאשם על אותה עבירה
5. יחסו של הנאשם לעבירה
6. השפעת ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם
7. השלכות ההרשעה בדין על תחומי פעילותו/עיסוקו של הנאשם
במקרה הנדון, בית המשפט נמנע מהרשעת הנאשם וגזר על הנאשם עונש של שירות לטובת הציבור בהיקף של 180 שעות, עמידה בפיקוח שירות המבחן למשך שנה וחתימה על התחייבות כספית להימנע מעבירה כלשהי על פקודת הסמים במשך שנה.
יודגש, כי התביעה הגישה תחילה כתב אישום כנגד הנאשם על עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, אך לאחר מכן כתב האישום תוקן לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. הסיבה לתוכן כתב האישום המקורי הינה הנחה הקיימת בחוק, כי מי שמחזיק סם מסוג קנבוס על נגזרותיו (מריחואנה, חשיש וכד’) בכמות של יותר מ-15 גרם, חזקה עליו שהוא מחזיק את הסם שלא לצריכה עצמית.
יחד עם זאת, חזקה זאת ניתנת לסתירה. בפועל - וכפי שקרה בתיק הנדון - כתב האישום מוגש בגין עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, אך בשלבים מתקדמים ולאחר משא ומתן עם הנאשם ו/או עם עורך דינו ובהתאם לנסיבות, התביעה תתקן את כתב האישום כך שהנאשם יואשם בהחזקת סם לצריכה עצמית בלבד.
לאור זאת, מומלץ להתייעץ עם עורך-דין מנוסה אשר יסייע בהפחתת כתב האישום (במידה והנסיבות מאפשרות זאת), שכן להפחתת חומרת העבירה יש חשיבות ממעלה ראשונה בכל הקשור לפוטנציאל העונש הצפוי.
נכתב ע"י עו"ד אברהם ג’אן, ממשרד עורכי דין ג’אן - אריאל המתמחה בפלילים ותעבורה.
אין באמור בכדי להוות ייעוץ משפטי/או תחליף לו.
.JPG)
