רשלנות רפואית - מה זה?


האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, אחד המוסדות האקדמיים החשובים בעולם, פרסמה בשנת 1999 דוח מפחיד ולפיו, סיבת המוות מספר 8 בארה"ב היא - תקלות בטיפול הרפואי.

לפי מחקר חשוב זה, מוצאים עשרות אלפי אמריקאים את מותם בגלל תקלות במהלך טיפולים רפואיים.

מטרתה של רשימה קצרה זאת, היא לנסות ולהסביר, בלשון פשוטה, מהי רשלנות רפואית, ומה ההבדל בין 'רשלנות רפואית' לבין טעות או תוצאה רפואית קשה שאיננה רשלנות.

כאשר אנחנו משתמשים במילה 'רשלנות' כוונתנו לומר, כי אדם או בעל מקצוע, התנהג בצורה לא-זהירה, ובצורה שחורגת ממה שמחייבים כללי ההתנהגות המקצועית המקובלים במקצועו.

בדיוק באותו אופן, חשוב להבין, כי לא בכל פעם שנגרמת תוצאה קשה מבחינה רפואית, הופך הדבר, באופן אוטומטי, להיות רשלנות רפואית.

על מנת לבדוק אם אירוע מסוים הוא בגדר רשלנות רפואית, יש צורך לבחון שלב אחר שלב את כל ההתרחשויות, את אופן קבלת ההחלטות ואת הפעולות שביצע הרופא או המוסד הרפואי, ולהשוות את מה שבוצע בפועל, למה שצריך היה לעשות (כפי שקובעת הספרות הרפואית המקובלת באותו מקצוע). 

מובן, כי למי שיש השכלה רפואית יש יתרון רב בבחינת אירועים מן הסוג הזה, אשר מחייבים הבנה גם במונחים רפואיים שבהם משתמשים הרופאים, וכמובן בנגישות לספרות הרפואית.

נדגים: כאשר יולדת מגיעה בשבוע ה- 40 לחדר לידה, וידוע שהערכת המשקל של העובר שלה היא מעל 4.5 ק"ג, ולמרות שיש ניטור שמצביע על סבל ומצוקה עוברית לא מיילדים אותה בניתוח קיסרי, אלא ההחלטה הרפואית היא לתת לה ללדת בלידה רגילה, הרי שמדובר בהחלטה כושלת שאיננה עומדת במבחן של רופא מיילד סביר. 

למה זה קורה? - יש הרבה סיבות לתקלות. חלקן נובע ממקצועיות לא מספיקה של המטפלים, חלק אחר מעומס, חלק אחר מתרבות ארגונית מאוד בעייתית של ארגוני הבריאות שבהם מפחדים הרופאים הצעירים להתקשר באמצע הלילה לרופאים הבכירים ולהזעיק אותם (למרות שהרופאים הבכירים מקבלים על כך תוספת שכר שנקראת 'כוננות'). כל תיק ונסיבותיו המיוחדות.

האם בכל פעם שההתנהגות הרפואית או אופן קבלת ההחלטות היה כושל ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית? - התשובה היא לא. מבחינה משפטית, על מנת שתתאפשר הגשת תביעה ברשלנות רפואית יש חובה, שבנוסף להחלטות השגויות ולכשל המקצועי בניהול המקרה נגרם גם נזק. כמו כן, צריך שיהיה קשר סיבתי בין הכשל המקצועי לבין הנזק שנגרם.

ונדגיש, התביעה ברשלנות רפואית היא על הנזק שנגרם, וגם גובה הפיצויים שייפסקו תלוי בגובה הנזק שנגרם.

יש לא מעט מקרים, בהם יש כשל חמור בניהול המקרה הרפואי, אבל החולה לא ניזוק ואז אין פיצוי. ולעומת זאת קיימים מצבים הפוכים בהם הכשל הוא לא נוראי, אך התוצאה הרפואית איומה ונוראה ואז הפיצוי גבוה.

אם לחזור לדוגמת היולדת עם העובר שמשקלו שמעל 4.5 ק"ג - אם הלידה הרגילה הסתיימה בשלום, אזי, למרות ההחלטה הכושלת (שלא ליילד בניתוח קיסרי) אין מקום להגיש תביעה. אולם, אם  האיחור בחילוץ העובר והעובדה כי לא בוצע ניתוח קיסרי גרמו ליילוד נזק, אזי יש מקום להגיש תביעה, וכגודל הנזק כך גודל הפיצוי, שיכול להגיע גם לכמה מיליוני שקלים.

מיהם בעלי המקצועות הנתבעים ברשלנות רפואית? התשובה הקלאסית היא רופאים. אבל יותר ויותר, כשאנו מנתחים אירוע רפואי, אנו רואים שהאחיות לא עשו מעקב כנדרש, או שבעלי מקצועות פרה-רפואיים כשלו, כמו למשל, טכנאי אולטרה סאונד שלא פענח כראוי בדיקה. בנוסף לכל אלה, עם עידן הקיצוצים הכלכליים, אנו תובעים מנהלים בארגוני בריאות על כי הפעילו שיקולים כלכליים במקום להפעיל שיקולים רפואיים, ומנעו מחולים טיפולים או בדיקות נחוצות רק כי עלותם גבוהה. אין ספק, כי בניגוד לעבר בו הגשנו תביעות שעסקו בניתוח כושל או בלידה כושלת, כיום אנו תובעים גם על העובדה ששיקולים כלכליים גרמו לניהול כושל של מקרה.

אז איך עושים זאת? - כאמור, השלב הראשון הוא בחינת תהליכי ההחלטות וניהול המקרה. לצורך כך עורך הדין המטפל יאסוף את התיקים הרפואיים, יקרא אותם בעיון, ינתח ביסודיות את עובדות המקרה, תוך שהוא מפעיל גם את המומחיות הרפואית שלו כבר בשלב הראשוני.  ייאמר ששלב זה חשוב מאוד להצלחת התיק. בתום שלב זה, יגיש עורך הדין לפונה הערכה מקצועית של המקרה, האם יש מקום להגיש תביעה או לא וכיצד להתקדם.


עודכן ב: 08/05/2013