פעמים רבות, נאשמים מורשעים בביצוע יותר מעבירה פלילית אחת. על כן, הם נידונים למאסר בגין כל אחת מהעבירות, כאשר באפשרותם לרצות את העונש בחופף או במצטבר. למעשה, לבית המשפט הסמכות להכריע על דרך ריצוי העונש, תוך התחשבות בנסיבות המקרה, אופי העבירות, האינטרס הציבורי שבהרתעה ועוד. דוגמא לדיון בשאלה ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם בעבירות של רצח בכוונה תחילה, הצתה, גניבה והונאה בכרטיסי חיוב. על פי עובדות המקרה, הנאשם נסע יחד עם אחר לדירת המנוח שהייתה בכרמיאל. לאחר שהשניים הגיעו למקום, הנאשם תקף את המנוח, הכה אותו ופגע בחזהו באמצעות להב של סכין. לאחר מכן, הנאשם והאדם הנוסף חנקו את המנוח באמצעות שרוך נעל, על מנת להביא למותו. לבסוף, מותו של המנוח נגרם כתוצאה מתשניק שנוצר עקב הידוק לולאת השרוך סביב הצוואר בשילוב לחץ על הכתפיים והפנים. לא זו אף זו, למנוח נגרמו חבלות רבות כתוצאה מהמכות שהנאשם הפליא בו.
לאחר מכן, הנאשם גנב מדירת המנוח רכוש לרבות בגדים, מכשירים חשמליים, כסף, כרטיס אשראי ועוד. בנוסף, הנאשם נטל את מפתחות רכבו של המנוח וגנב את המכונית, יחד עם שותפו. לאחר מכן, הם הציתו את הרכב, לא לפני שתדלקו אותו ושילמו באמצעות כרטיס האשראי של המנוח.
טיעוני הצדדים לעונש
לטענת המאשימה, היה על בית המשפט להשית על הנאשם את העונש שנקבע בחוק לצד העבירה של רצח בכוונה תחילה. בגין יתר העבירות, נטען שהיה ראוי להשית עונש מאסר מצטבר. המאשימה הצביעה על מקרים דומים שנדונו בעבר בהם הושת עונש זהה על הנאשם, והדגישה שהנאשם השני בפרשה נידון למאסר עולם לצד הפעלת עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי מעל ראשו. כמו כן, המאשימה ציינה שלנאשם היה עבר פלילי שכלל מספר עבירות רכוש, בגין חלקן הוא אף קיבל עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים.
מנגד, בא כוחו של הנאשם טען שהנאשם היה אדם צעיר, שהגיע ממשפחה נורמטיבית שחוותה שני מקרי מוות – אב המשפחה ואחי הנאשם. נטען שאירועים אלו השפיעו והקשו על הנאשם ושהוא היה רק שותף לביצוע העבירות ולא יזם אותן. על כן, היה ראוי להפחית בחומרת עונשו. בא כוח הנאשם ציין שמרשו האמין בחפותו ושעונש המאסר על תנאי שהושת עליו בעבר לא היה בר הפעלה במקרה זה.
ענישה מצטברת או חופפת?
בפתח הדיון, הובהר שהעונש אותו הנאשם נדרש לרצות היה מאסר עולם, לכל הפחות. זאת מאחר והוא הורשע בגין ביצוע רצח בכוונה תחילה. במקביל, הנאשם הורשע בביצוע עבירות נוספות והשאלה המרכזית בה בית המשפט נדרש להכריע הייתה האם הענישה בגין יתר העבירות הייתה צריכה להיות חופפת או מצטברת.
הכרעה זו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט מכוח החוק. על מנת להכריע בה, על השופט לאזן בין האינטרס החברתי שבמיצוי הדין לבין האינטרס האנושי. דהיינו, שיקולי גמול והרתעה לעומת נקיטת חסד עם הנאשם לגבי אופן ריצוי העונש. במשך השנים, התפתחו בפסיקה מבחנים שונים לצורך עריכת האיזון דנן. במסגרתם, יש לבחון האם העבירות נעשו ברצף כך שניתן היה להפריד ביניהם ולחלופין, האם היה מדובר בפעולה אחת מתמשכת. כמו כן, יש לבדוק את האינטרס של הנפגע והצורך בהרתעת הנאשם ויתר הציבור מפני ביצוע מעשים דומים בעתיד.
מן הכלל אל הפרט
במקרה זה, נקבע שהעבירות באו זו לאחר זו מבחינת רצף הזמן, אך נבדלו אחת מהשנייה מבחינת טיבן והיסוד העובדתי והנפשי שנדרש להתקיימותן. גם מטרתן הייתה שונה ואופי הפגיעה במרקם הערכים החברתי כתוצאה מביצוען. על כן, נפסק שהן היו נפרדות. שיקול נוסף היה בהיבט ההרתעה וחומרת המעשה. השופט הדגיש שמי שרצח בכוונה תחילה ולאחר מכן גנב רכוש, לא היה ראוי להענישו רק בגין העבירה הראשונה שביצע, פן ההרתעה תאבד משמעותה.
כמו כן, המעשים של הנאשם היו חמורים מאוד, אכזריים והצדיקו צבירת עונשים לשם מיצוי הדין. לא זו אף זו, התנהגותו של הנאשם לאורך כל ההליך הביעה זלזול ובוז כלפי מערכת המשפט וגם לנסיבותיו האישיות וגילו הצעיר לא היה משקל כבד בגזירת העונש. בסופו של דבר, בית המשפט השית על הנאשם עונש מאסר עולם לצד שש שנות מאסר נוספות מתוכן חמש לריצוי במצטבר. בנוסף, הנאשם נידון לשנתיים מאסר על תנאי ועונש המאסר המותנה שהיה תלוי מעל ראשו הופעל גם כן.
.JPG)
