סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה השופט אילן שיף גזר עתה על הנאשמים איברהים  יליד 1979 , סאלח  יליד 1988  וחאלד יליד 1988 ,שהורשעו בפרשת הצתת ישיבת ההסדר "רוח צפונית" בעכו עת נזרק בקבוק תבערה לתוכה, במהלך המהומות בין יהודים לערבים, בערב יום הכיפורים באוקטובר 2008 , את העונשים הבאים:
על הנאשם 1 איברהים - נגזרו בסה"כ ריצוי 54 חודשי מאסר בפועל לפי החלוקה הבאה:  בגין חלקו בתיק העיקרי במשפט זה, 5 שנות מאסר מתוכן 3 שנים בפועל והיתרה על תנאי, למשך 3 שנים; בגין העבירות בתיקים שצורפו על ידו- שנתיים מאסר, מתוכן שנה אחת בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים; עונשי המאסר בפועל יצטברו זה לזה; הפעלת עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים – כאשר 6 חודשים יצטברו לעונש המוטל והיתרה בחופף; מימוש התחייבותו ע"ס 20,000 ₪  להמנע מעבירה  וכן פיצוי כספי בסך של 20,000 ₪.
על נאשם 2 סאלח - נגזרו 4 שנות מאסר, מתוכן שנתיים וחצי לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים  וכן פיצוי כספי בסך של 20,000 ₪.
על נאשם 3 – חאלד – טרם נגזר עונש . בהתחשב בעובדה שנאשם זה שוהה כבר כששה וחצי חודשים במעצר ובהתחשב בנסיבותיו המיוחדות (כפי שתפורטנה להלן) ובכך שהורשע רק בסיוע לבצוע העבירות , שוקל ביהמ"ש האם לגזור עליו עונש מאסר בעבודת שירות וכן צו מבחן  למשך 12 חודשים ופיצוי כספי.
עמדתו הסופית תקבע לאחר קבלת חוו"ד הממונה על עבודות שירות.
כאמור ,נאשם זה שוהה במעצר 6 וחצי חדשים , שעה שהוחלט ע"י שופט המעצרים לשחררו, אלא שבשל מצוקה כלכלית לא יצאה ההחלטה אל הפועל.
רקע:
הנאשמים הורשעו בפרשת ההצתה של הישיבה רוח צפונית בעבירות הבאות ולפי החלוקה הבאה:
נאשמים 1- ו- 2 : יצור נשק, נשיאת נשק והצתה.
נאשם 3 - סיוע לייצור נשק וסיוע להצתה.
בנוסף, הורשע הנאשם 1 איברהים  בעבירות נוספות בתיקים , אותם בקש לצרף להרשעתו בתיק ההצתה. העבירות בהן הורשע בנוסף הינן: תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, נשיאת סכין שלא כדין, התפרצות לבנין שאינו מגורים או תפילה, וגניבה.
הנאשמים 1 ו-2 סיכמו להצית את ישיבת ההסדר "רוח צפונית", המשמשת את הציבור וממוקמת בעכו, באמצעות זריקת בקבוק תבערה לתוכה וזאת כנקמה על התנהגות יהודים במהלך האירועים האלימים שהתרחשו בעיר ביום הכיפורים ולאחריו. הנאשם 3 רכש בנזין לצורך האמור והעבירו לידי הנאשמים 1 ו- 2. הנאשם 1 ייצר בקבוק תבערה והנאשם 2 בצע סיור מקדים באזור הישיבה. בתאריך 26.10.08 בסמוך לשעה 3.00 הגיע הנאשם 1 לישיבה כשהוא רעול פנים וברשותו בקבוק התבערה, שבר את חלון משרד הישיבה, הדליק את בקבוק התבערה והשליכו אל תוך מבנה הישיבה, שהוצת כתוצאה מכך. מיד לאחר מכן יצא נאשם 1 משטח הישיבה ופגש בנאשם 2, אשר המתין לו ברכב שנלקח מראש למטרת מילוט, והשניים נמלטו מהמקום ודיווחו לנאשם 3 כי ההצתה בוצעה .

השופט שיף ציין כי מעשיהם של הנאשמים, ובפרט של נאשמים 1 ו-2, חמורים ומעוררים שאט נפש. עבירת ההצתה, של כל נכס, היא עבירה חמורה מאד. הצתת נכס, המשמש את הציבור, היא עבירה חמורה עוד יותר, ולא בכדי קבע המחוקק בגינה עונש של עד 20 שנות מאסר. לעבירת ההצתה יש פוטנציאל סיכוני רב שתחילתו בהיזק לרכוש וסופו מי ישורנו.
 
השופט הוסיף כי העבירות הנדונות בוצעו על רקע לאומני כנקמה של הנאשמים, כשברקע התנהגותם של יהודים במהלך ארועים אלימים, שהתרחשו בעכו ביום הכיפורים ולאחריו. אף אם היה מי שנהג באלימות פושעת נגד ערבים בעכו, אין בכך כדי ליתן היתר או הצדקה מוסרית למאן דהוא, ליטול את הדין לידיו ולפגוע באחרים, לא כל שכן, בחפים מפשע. עוד הבהיר, כי פגיעה באתרים או במוסדות דתיים, על רקע לאומני, בין שהיא מתבצעת ע"י ערבים ובין שהיא מתבצעת ע"י יהודים, פוגעת עמוקות ברגשות ובערכי אמונה ועלולה להצית תבערה גדולה שבגינה יפגעו אנשים ורכוש משני הצדדים. שומה על בתי המשפט להתייחס בחומרה למעשים כאלו ובכך לתרום תרומתם לשירוש רעיונות נלוזים של נקמה בכלל ונקמה לאומנית בפרט.
השופט שיף קבע כי מעשיהם של הנאשמים לא בוצעו בעידנא דריתחא, אלא תוכננו במשך מספר ימים ולאחר שחלף זמן מאז ההתפרעויות שהוו את הרקע למעשיהם.
בהתייחסו לנאשמים מס' 1 ו- 2 ציין כי הם פעלו בצוותא חדא ולחומרא , שקל את הנזק המשמעותי שנגרם לישיבה, את עברם הפלילי ובפרט את עברו הפלילי המשמעותי של נאשם 1.
לקולא התחשב השופט שיף בשקולים הבאים: נסיבותיהם האישיות הקשות של הנאשמים, כמפורט בתסקירי שירות המבחן, הודאתם שחסכה זמן שפוטי ניכר,החרטה והצער שהביעו על מעשיהם.
בהתייחס לנאשם 3 ציין השופט את השקולים הבאים לזכותו, המאפשרים בחינת אפשרות להטלת מאסר בעבודות שרות, צו מבחן ועונש כספי -חלקו באירועים קטן יחסית לאלו של הנאשמים האחרים והוא הורשע בעבירות של סיוע "בלבד"; מצבו הנפשי ועמדת שירות המבחן בדבר ההשפעה ההרסנית שעלולה להיות כתוצאה מהטלת מאסר בפועל עליו;  פעילותו למען דו קיום בין יהודים לערבים, לפני שפעל בארוע זה; פעילותו, לבנייה משותפת של סוכה בחג סוכות, ונסיונו להשתלב במסגרת השירות הלאומי , העומדים בסתירה של ממש לעבירות שעבר, ולפיכך קבע השופט שיף כי יש ליתן משקל של ממש למסקנת שירות המבחן באשר למניעיו, שמקורם בטראומה נפשית שחווה בעבר. גם עברו נקי יחסית לעברם של הנאשמים האחרים ונראה כי תקופת מעצרו, במשך כ-6 וחצי חודשים, בשל העבירות בפרשה זו נחוותה על ידו באופן טראומטי.