מהם יסודות עבירת השוד?

ע"פ 3040/99 טראבשי נ' מ"י

 

 

עובדות המקרה:

המתלונן הוא סוכן מכירות של מתפרה שנהג למכור למערער מפעם לפעם בגדי ילדים בשקיות, בלי שהתעוררה ביניהם כל מחלוקת כספית.

 

ביום האירוע הגיע המתלונן לכפרו של המערער, לפי הזמנתו של האחרון, ועמו סחורה שהביא. המערער בחר שלוש שקיות סחורה שאותן פירק המתלונן מרכבו לבית המערער ולגביהן ערך המתלונן חשבוניות. בשלב זה טען המערער שהמתלונן מכר סחורה לקונה אחר במחיר נמוך יותר, ואז דחף את המתלונן לרכבו וגירש אותו מן המקום, תוך איום שיהרוג אותו וישרוף את רכבו.

 

 

באותו זמן החזיק המערער בידו מברג. בית-המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את המערער, על-פי כתב-האישום שהוגש נגדו, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות.

 

 

מהם יסודות עבירת השוד?

1. היסוד הראשון שהוכחתו דרושה להרשעה בעבירת שוד הוא גניבה ("הגונב דבר"), כהגדרתה בסעיף 383 לחוק העונשין, על שני רכיביה, הפיזי והנפשי.

2. משלא הוכחה עבירה מושלמת של גניבה גם לא הוכחה עבירה מושלמת של שוד, שהיא גניבה אגב שימוש בכוח או באיומים של שימוש בכוח.

3. היסוד השני: כדי להוכיח את קיומם של רכיבי היסוד הנפשי הדרושים להרשעה בשוד, יש צורך להוכיח את היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בגניבה, שהוא הכוונה לגנוב " במרמה, ובלי תביעת זכות בתום לב" ומתוך כוונה לשלול את הבעלות בדבר לצמיתות". בנוסף יש להוכיח את היסוד הנפשי המיוחד הדרוש להרשעה בשוד שהוא הכוונה לשדוד: המתמצית באלימות או באיום באלימות, בשעת מעשה או בתכוף לפניו, מתוך כוונה "להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו או כדי למנוע התנגדות או להתגבר עליה".

4. בעניינו, לאור יחסי המסחר שהיו בין השניים בעבר, אי אפשר לקבוע כי לפי קנה-המידה של האדם הסביר פעל המערער ב"אי-יושר", במטרה לזכות בסחורה שאינו זכאי לקבלה. משלא הוכח יסוד המרמה, ממילא לא הוכח היסוד הנפשי הדרוש להוכחת עבירת הגניבה וממילא לא הוכח היסוד הנפשי הראשון של עבירת השוד. הוא הדין ביסוד הנפשי המיוחד הדרוש להרשעה בשוד. אי לכך, יש לבטל את הרשעת המערער.

לסיכום,

 

 

כאשר לא הוכח יסוד המרמה הדרוש לשם הוכחת היסוד הראשון להרשעה בעבירת שוד, למעשה לא הוכח היסוד הנפשי הדרוש להוכחת עבירת גניבה וכנגזרת מכך לא הוכח היסוד הנפשי המיוחד הדרוש להרשעה בשוד.

 

עודכן ב: 28/02/2010