שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה רון שפירא, הורה עתה על מעצרם עד תום ההליכים של שני קטי נים הנאשמים יחד עם נאשם אחר, בעבירות שוד חמור, כניסה והתפרצות למקום מגורים כדי לבצע פשע, תקיפת זקן , איסור התעללות בבעל חיים, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, והיזק בזדון, בפרשת תקיפתו של מתלונן בן 96 ניצול שואה, בביתו והכנסת כלבתו למקפיא.


יצוין כי טרם נשמעו טיעוניו של נאשם 1 אלברט ירמיה יליד 1990 מקריית ים , והדיון בעניינו נדחה ליום 3.3.10.


רקע:


ע"פ עובדות כתב האישום, התפרצו שלושת הנאשמים יחדיו, בתאריך 22.1.10 לדירת המתלונן יליד 1914 בכוונה לבצע גניבה או פשע; גנבו יחד את לחצן המצוקה שלו, כשבשעת המעשה ולפניו איימו עליו באלימות ובאמצעות חפץ חד, ואף הפעילו כלפיו אלימות בכדי להשיג דבר מה לגנוב ובכדי למנוע ממנו התנגדות לגניבת הדבר; כן תקפו את המתלונן שהינו אדם זקן וגרמו לו לחבלה של ממש; הם הרסו ופגעו במזיד ברכושו , התעללו והתאכזרו לכלבתו בכך שהכניסוה לתא המקפיא של המקרר; וגם, ביחד, תקפו שוטרים במילוי תפקידם כשעשו כן כדי למנוע מהם מלמלא את תפקידם. הם אף לא הסתפקו בכך וגנבו את לחצן המצוקה של המתלונן.


השופט שפירא קבע לאחר עיון בחומר החקירה כי ישנן ראיות לכאוריות מספקות בתיק כנגד שלושת הנאשמים, ואשר מהוות יסוד סביר לחשד כי ביצעו את אשר מיוחס להם בכתב האישום.

 

בין היתר, עדות המתלונן במשטרה לפיה, במהלך השוד השתמשו השודדים רעולי הפנים באלימות כלפיו, איימו עליו באמצעות חפץ חד כי יהרגו אותו באם לא יעביר להם כסף, כן איימו עליו בפגיעה בנכדתו כשהם מציגים לו תמונה שלה ושנטלו מהדירה לאחר שהודיעו לו כי "היא בידיים שלנו". בנוסף ובמהלך חיפושם בדירה אחר כסף גרמו השודדים נזקים רבים לרכוש, ואי סדר בדירה.

 

לאחר מכן, נטלו השודדים את לחצן המצוקה ששייך למתלונן.


בין היתר ישנן תמונות המעידות על פציעתו ותמונות של הכלבה שלו שנמצאה בתוך המקרר, לאחר שהשודדים הכניסו אותה לשם, ומסמכים רפואיים אודות פציעותיהם של השוטרים הנ"ל עת ניסו לעצור את הנאשמים, מצויים בתיק שעה שלאחד מהם נגרמו שני שברים בצלעות.


באשר לעילת המעצר קבע השופט שפירא כי מעשיהם לכאורה של כל הנאשמים מקימים, מעצם טבעם ונסיבות ביצועם, מסוכנות רבה, כאשר מ דובר בהתפרצות לדירתו של אדם מבוגר ותקיפתו תוך חיפוש אחר שלל בדירה. משבוצע מקרה השוד בנסיבות מחמירות ותוך באלימות חמורה, באכזריות או בשימוש בנשק חם, קמה חזקת מסוכנות . מסוכנותם הרבה של הנאשמים עולה הן מיחסם למתלונן והן מיחסם לכלבתו.

 

התאכזרות לבעלי חיים מצביעה על מסוכנות כלפי בני אדם. הלכה היא כי המתאכזר ומתעלל בבעלי חיים, סופו שיפגע גם בבני אדם.


שחרורם של הנאשמים עלול לסכן את ביטחונו של המתלונן, ובטחונו ושלומו של הציבור בכללותו ועלול גם להביא להתחמקות מאימת הדין ולשיבוש מהלכי משפט, נוכח התנהגותם בעת המעצר, וניסיונם להתחמק מהשוטרים והתנגדותם למעצר.


רובד אחד בבדיקת מסוכנותם של הנאשמים נעוץ בנסיבות העבירות הנדונות והרובד האחר עוסק בנסיבותיו האישיות של כל אחד מהם, לרבות רישום פלילי לגביו.


המתלונן בן 96 שנים, הינו ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו בשואה, ומצויות בתיק עדויות של בני משפחתו, לפיהן מאז האירוע הוא מפוחד, פוחד לפתוח חלונות דירתו, ממעט לצאת ופוחד לישון לבד, מכונס בתוך עצמו יותר וממעט לדבר.


בכל הנוגע לנאשם 3 יליד 1992 מקריית מוצקין , קבע השופט כי חומרת העבירות המיוחסות לו מחד גיסא, טיב התשתית הראייתית כנגדו, וכן הסיכון לביטחון הציבור ולשלומו והחשש הממשי לשיבוש מהלכי משפט ולהימלטות מאימת הדין, כאשר הם באים לידי ביטוי ביחד עם עברו הפלילי ותוכנו של תסקיר שירות המבחן מאידך גיסא, מובילים אל המסקנה כי אין לתת בו אמון ויש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.


באשר לנאשם 2, יליד 1992 מקריית ים הגם שהוא נעדר עבר פלילי, מעשיו לכאורה הם חמורים ואכזריים. קטינות אינה מהווה חסינות מפני מעצר אם כי החוק מורה כי בענין של קטי ן המעצר יהיה רק בהעדר אפשרות חלופית. בנסיבות העניין לא ראה השופט לנכון לאשר את החלופה המוצעת ע"י שירות המבחן, שהינה בבית הוריו של ה קטי ן בקרית ים, מקום מגוריו.

 

רמת האכזריות העולה ממעשיו ביחד עם האלימות כלפי שהפעיל כלפי השוטרים, וכן העובדה ששמר על זכות השתיקה וקרא גם לאחרים לעשות כן, כל אלו מעידים על גישה בסיסית בעלי מאפיינים עבריניים. המ דובר בצעיר שרמת המסוכנות ממנו רבה , באופן שאינו מאפשר לשחררו לחלופת מעצר. אשר על כן הורה גם על מעצרו של נאשם זה עד תום ההליכים נגדו.


עניינו של נאשם 1 ידון במועד שנקבע, 3/3/10 שעה 14:00.


מ"ת 278-02-10 ניתן 25.2.10