שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, ברכה בר זיו גזרה עתה על הנאשמים -עאמר אבו שאדי חסן יליד 1986 , אחיו- רוחי (פידא) חסן יליד 1990, והייתם חסן יליד 1989, מכפר ראמה, שהורשעו שלושתם בהתאם להסדר טיעון, בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע, שוד, החזקת ונשיאת נשק (שתי עבירות), תקיפה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט (מספר עבירות), והנאשם 1 גם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וזאת בפרשת שוד בבנק ערבי ישראלי בכפר ראמה, תוך כדי ירי בשומר , את העונשים הבאים:


על נאשם מס' 1 נגזרו 9 שנות מאסר, על נאשם מס' 2 ועל נאשם מס' 3 נגזרו 5 שנות מאסר כל אחד. כן נגזרו על כל אחד מהנאשמים 24 חודשי מאסר על תנאי .


הסדר הטיעון לא כלל הסכמות לעניין העונשים.


רקע:


על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודו הנאשמים, החל מתחילת חודש אפריל קשרו הנאשמים קשר ביחד עם שלושה אחרים (שדינם נגזר ) לבצע שוד בבנק ערבי ישראלי בכפר ראמה.

 

על פי תוכנית הקשר ביום 1.5.09 יצא הנאשם 3 בשעות הבוקר לבנק ומשם הודיע לאחד האחרים כי השטח פנוי. אז יצאו הנאשמים 1 ו- 2 ביחד עם השניים האחרים ברכב השכור לעבר הבנק כשהם נושאים באקדח, באקדח צעצוע וכאשר הם רעולי פנים ועל ידיהם כפפות.


בהגיעם לבנק היכו הנאשמים את שומר הבנק בראשו, גנבו ממנו את האקדח שנשא, ביחד עם המחסנית והכדורים ונכנסו לבנק כשהם מחזיקים באקדח, באקדח השומר ובאקדח הצעצוע על מנת לאיים על הנוכחים בבנק ולהפחידם.

 

אח"כ נכנס האחר ביחד עם הנאשם 2 לאזור הקופות וגנבו משם 6,440 ₪. הנאשם מס' 1 והאחר הנוסף עמדו באותה עת סמוך לדלת הכניסה. במהלך האמור, ירו הארבעה מספר יריות באוויר על מנת להפחיד את הנוכחים .

 

במהלך השוד שמר האחר קשר טלפוני רצוף עם הנאשם מס' 3 , על מנת לוודא שאין כוחות בטחון שעשויים לסכל את ביצוע השוד.


במהלך היציאה מהבנק ירה הנאשם מס' 1 בשומר הבנק באמצעות האקדח שברשותו וגרם לו שבר מרוסק בירך ימין והנאשמים והאחרים נמלטו לישוב שזור ושם זרקו את הבגדים שלבשו ואת התיק וחלקו ביניהם את השלל.


השופטת בר זיו ציינה כי כל הנאשמים הורשעו , בין היתר, בעבירה של "שוד חמור" שהינו "שוד סתם" המתבצע "בנסיבות מחמירות" וכי בנסיבות המקרה ועפ"י דרישות החוק אין מקום לטענת הסניגורים לפיהם אין לקחת בחשבון בנסיבותיהם של הנאשמים מס' 2 ו- 3 את העובדה שלא היו מזויינים ו/או לא ירו בשומר. שכן הביטוי "היה בחבורה" המופיע בחוק אינו דורש מעשים בצוותא אלא רק "חבירה" בצוותא לביצוע העבירה והוא אפילו לא דורש נוכחות פיזית במקום ביצוע העבירה.


השופטת הבהירה כי הירייה על השומר, על ידי הנאשם מס' 1 , הינה בנוסף ובמצטבר לחומרת עבירת השוד בו נטל חלק , כאשר בנוסף לעבירת השוד עבר עבירה כה חמורה של חבלה מחמירה בנסיבות מחמירות, מחייבת ליתן למעשיו ביטוי הולם ולהחמרת עונשו מעבר לזה שהוטל על חבריו.


עוד הוסיפה השופטת בר זיו כי קוממה אותה במיוחד טענת סניגורו של הנאשם מס' 1 , לפיה נסיבות השוד גרמו לו לחץ ולכן ירה על השומר במהלך ההימלטות מהבנק. מוטב היה אילו טענה זו לא היתה נטענת, מה עוד שנטענה מפי סניגור הממונה מטעם הסניגוריה הציבורית.

 

הטענה יוצרת בפני הנאשם את הרושם שהוא דווקא "הקורבן" הראוי לרחמי בית המשפט , שלחץ השוד גרם לו ללחוץ על ההדק, וברי כי לא יהיה מסוגל להבין מדוע הוא נענש על מעשה שנעשה בלחץ שכזה. מכאן ועד הפניית אצבע מאשימה לתביעה ולבית המשפט, שאינם מתחשבים בו, קצרה הדרך.


ת.פ. 7801-06-09 ניתן עתה 22.3.10