רצ"ב פס"ד שניתן ע"י שופט בימ"ש השלום בחיפה, אבישי רובס, העוסק ב"השתק שיפוטי " כלפי המוסד לבטוח לאומי ודחיית תביעתו לשיבוב על הסף.
השופט החיל במסגרת פסה"ד את הכלל של השתק שיפוטי גם על המוסד לביטוח לאומי, שעה שוועדה מטעמו בענף נפגעי עבודה , שללה קשר סיבתי בין נכות שנגרמה לנפגעת לבין תאונה שארעה לה ומאידך, הוגשה תביעת שיבוב מטעמו כנגד המזיק (כאן- חברת הביטוח), בטענה הפוכה , לפיה קיים קשר סיבתי בין ארוע התאונה לנכות, כאמור.
השופט קבע כי המל"ל אינו רשאי להעלות במסגרת תביעת השיבוב טענה הפוכה הגורסת כי הנכויות שנקבעו במסגרת ענף נכות כללית אצלו, כולם או חלקן, נובעות מהתאונה , לאור הכלל בדבר השתק שיפוטי החל בעניינו, מכוחו יש לדחות את טענות התובע מחמת חוסר תום לב. לכן, משעה שלא קיים קשר סיבתי בין הנכויות שנקבעו לנפגעת במוסד לביטוח לאומי לבין התאונה, הרי שמלכתחילה נדונה התביעה לכישלון ודינה להדחות על הסף.
השופט קבע כי אין מניעה להחיל את הכלל של השתק שיפוטי על המקרה הנדון, למרות שמ דובר בהליך ראשון שהתקיים בפני המוסד לביטוח לאומי וההליך השני מתקיים בפני בית המשפט.
השופט רובס הוסיף כי המגמה הבאה לידי ביטוי בפסיקה הינה החלת הכלל של השתק שיפוטי גם במצב בו הליך אחד מתנהל בפני טריבונאל מנהלי מעין שיפוטי של המוסד לביטוח לאומי והשני בפני בית המשפט, מתוך החובה לשמר את הערכים של חובת תום הלב, ההגינות והיושר בניהול ההליך.
המוסד לביטוח לאומי והועדות הרפואיות ממלאים פונקציות של טריבונאל מעין שיפוטי, הכפוף לביקורת שיפוטית של ערכאות בתי המשפט וקביעתן מחייבת בהליך השיפוטי, עת מוגשת תביעה לפיצויים על ידי הנפגע כנגד המבטחות.
זאת ועוד, דרישת תום הלב וההגינות חלה לא רק על נפגע המתדיין בפני המוסד לביטוח לאומי, אלא, בראש ובראשונה על המוסד לביטוח לאומי עצמו, המשמש, כאמור, רשות ציבורית וטריבונאל מעין שיפוטי. אם מושתק בעל דין מלהעלות טענות סותרות, הרי שעל אחת כמה וכמה, מושתקת הרשות הציבורית, המשמשת בעצמה כטריבונאל מעין שיפוטי, מלטעון טענות סותרות.
בסכומו של דבר קבע השופט – כי המל"ל, התובע, אינו זכאי לשיפוי מהנתבעות, בגין כספים ששלם ו\או ישלם לנפגעת בגין הנכות שנקבעה לה בענף נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי ולפיכך, דחה את התביעה על הסף.
תא"ק 18842-01-09 ניתן 23.5.10
.png)
