הידרדרות של כלי רכב על משאית ומוות, האם תאונת דרכים?

ת"א 827/06 עזבון המנוחה אילהאם עמורי נ' חליל טווילי

בתאונה מעורבים 3 כלי רכב: משאית המשמשת להובלת כלי רכב מתוצרת וולוו (להלן – המשאית), בה נהג בעת ארוע התאונה הנתבע מס 1 (להלן – הנתבע) , והמבוטחת על ידי מנורה, וכן 2 מכוניות שהועמסו על המשאית בעזרת כננת על מנת להוביל אותן מתמרה לשפרעם:

האחת מתוצרת פולקסוואגן חיפושית והשניה, החשובה לענייננו, מתוצרת סיטרואן BX. המשאית מיועדת להובלת מכוניות. אין בה ארגז למטען אלא במקומו מותקן במשאית משטח לנשיאת כלי הרכב המובלים באמצעותה.

בעזרת מערכת הידראולית מורדות שתי מגלשות מקצה המשטח האחורי כלפי מטה, ואז בעזרת הכננת, מועלים הרכבים המובלים בה אל המשטח. המגלשות משמשות גם להורדת המכוניות המובלות במשאית, אל הכביש. בתמרה, הועמסה תחילה מכונית הסיטרואן על המשאית.

אח"כ מכונית הפולקסוואגן והנתבע הוביל אותן לשפרעם, במטרה לפרוק אותן סמוך למוסך הנמצא שם, על מנת שבעל המוסך יפרק אותן, בשלב כלשהו, לאחר מכן, לחלקים. בהגיע הנתבע אל מקום הפריקה בשפרעם, הוא שיחרר את המכוניות מן הכבל שהחזיק בהן על המשטח.

תחילה הורדה הפולקסוואגן אל הכביש בסמוך למשאית, ואז החל הנתבע להסיע את המשאית מעט קדימה על מנת לאפשר את הורדת הסיטרואן.

הסיטרואן לא היתה קשורה למקומה על גבי המשטח, וכתוצאה מתנועת המשאית קדימה היא התדרדרה אחורנית, גלשה אל הכביש ופגעה במנוחה אשר שניות לפני כן יצאה מן המשרד של מעסיקתה חברת אמנקו לשיווק דלתות פלדה, הנמצא בסמוך, כד לקנות לעצמה חפיסת סיגריות במכולת הסמוכה.

מן הפגיעה נפגעה המנוחה קשות, הובהלה לבית החולים ושם נקבע מותה. הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים.

האם מדובר בתאונת דרכים?

1. ההגדרה הבסיסית בחוק הינה: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה."

2. הנתבע השתמש במשאית לצרכי תחבורה, היינו להובלת שתי המכוניות ליעדן. הוא השתמש אז במשאית והשימוש הזה כלול בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", היינו: "נסיעה, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן התנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".

3. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות המדויקות של אירוע התאונה. לטענת הנתבעת בזמן התאונה היה הנתבע נמצא סמוך למשאית והיא עמדה במקומה. לטענת התובעים, נכנס הנתבע אל תא הנהג, הניע את המשאית מעט קדימה כדי לאפשר את פריקת הסיטרואן. התנועה קדימה היא שהביאה וגרמה לסיטרואן הבלתי קשורה להתדרדר אחורנית ולגלוש אל הכביש, וכתוצאה מהתדרדרות זו, נפגעה המנוחה.

4. ביהמ"ש עדיף את גרסת התובעים, זאת לאחר שהנתבע העיד בפניו על אופן אירוע התאונה. לאור זה יש לקבוע כי התאונה ארעה עקב הסעת המשאית קדימה, תנועה שגרמה לתזוזת הסיטרואן אחורה ולהתדרדרותה מן המשאית אל הכביש.

לא חל כאן סייג של "למעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד", שכן בעת התאונה המשאית היתה בתנועה ונסעה קדימה. כמו כן חריג זה לא חל כאן משום שלא מדובר בפריקה וטעינה, אלא בהידרדרות או נפילה של המטען.

כמו כן אין תחולה לסייג שעניינו טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו, שכן הנתבע לא טיפל במשאית בעת התאונה, אלא נהג בה. המסקנה היא אפוא, שהשימוש במשאית הוולוו, שהתבטא בנסיעה קדימה והתדרדרות המטען ממנה תוך כדי הנסיעה, ובגלל התנועה קדימה, גרם לתאונה ולכן מבטחת המשאית מנורה חבה בפיצויים.

לסיכום,

התאונה ארעה עקב הסעת המשאית קדימה, תנועה שגרמה לתזוזת הסיטרואן אחורה ולהתדרדרותה מן המשאית אל הכביש. לפיכך, אופן השימוש במשאית גרם לתאונה ולכן האירוע מהווה תאונת דרכים.