מחוזי חיפה: פצוי בסך כ- 12,000,000 ש"ח לנפגע קשה בת.ד. וקביעה כי פנסיית נכות המשתלמת ע"י קרן פנסיה מקיפה חדשה לעמית - אין לנכותה מהפצויים
ת.א. 22776/12-09 (מאוחד עם ת.א. 584/06) מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ('הפול') ואח'
נשיאת ביהמ"ש המחוזי בחיפה השופטת בלהה גילאור קבעה היום כי פנסיית נכות המשתלמת ע"י קרן פנסיה מקיפה חדשה לעמית, שנפגע בתאונת דרכים, הינה במהותה תשלום לפי חוזה ביטוח וככזה אין לנכותו מסכום הפיצויים המשתלם לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על ידי המבטחת.
כפועל יוצא מכך נדחתה תביעת קרן הפנסיה "מקפת אישית" לשיפויה בידי המבטחת בסכום העולה על 2,000,000 ₪
(ת.א. 22776-12-09).
עוד נפסק כי פיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה יועמד על סך של 12,355,804 ₪ לאחר ניכוי גימלאות מל"ל אותן מקבל התובע כנכה.
הסכום שנפסק מהגבוהים בפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי חוק הפיצויים, אם לא הגבוה שבהם (ת.א. 584/06).
התובע, נשוי ואב לתינוקת, נפגע באורח קשה מאוד בתאונת אופנוע בה היה מעורב עת היה בן 29 והפך לנכה בשיעור 100% הנזקק לטיפול סיעודי צמוד. עקב התאונה התגרשו התובע ואשתו ובתם המשותפת נותרה בחזקת האם.
מאחר והתובע היה רואה חשבון במקצועו ושכרו לפני התאונה עמד על שיעור הקרוב לשילוש השכר הממוצע במשק, חושב הפסד השתכרותו לפי שילוש השכר שהוא תקרת הפיצוי המותר לפי חוק הפלת"ד.
הנשיאה גילאור קבעה כי בנוסף לפיצוי בגין מטפל סיעודי לתובע, ינתן פיצוי גם בגין מלווה ישראלי בגילו וברמתו האינטלקטואלית אשר יהווה סביבה חברתית לתובע במצבו המבודד ואין להטיל כל אלה רק על הוריו.
במהלך הדיון בשאלת הנזק התעוררה סוגיה משפטית חדשנית בשאלת סיווג התשלומים שמקבל התובע ממועד התאונה כפנסיית נכות מקרן הפנסיה מקפת בסך 7,000 ₪ לחודש.
התובע ביקש לראות בשני סוגי התשלומים משום תשלומים המשולמים על פי חוזה ביטוח שאין לנכותם מסכום הפיצוי הנזיקי בו תחויב כלפיו הנתבעת (לפי סעיף 86 לפקודת הנזיקין).
הנתבעת טענה כי תשלומי פנסיית הנכות מקרן הפנסיה הינם תשלומי פנסיה ולא תשלומים על פי חוזה ביטוח וככאלה יש לנכותם מסכום הפיצוי בהתאם להלכה הפסוקה שנקבעה בעניין זה בתחילת שנות ה – 70 ביחס לקרנות פנסיה ותיקות.
קרן הפנסיה "מקפת אישית", שהצטרפה להליך, הביעה עמדתה כי מדובר בתשלומי פנסיה שיש לנכותם מהפיצוי לתובע בהליך שלפי חוק הפלת"ד ובמקביל עתרה כי הנתבעת תחויב לשפותה בגינם בסך כולל של כשני מיליון ₪.
תביעת השיפוי של קרן מקפת הוגשה בתיק אזרחי נפרד (ת.א. 22776-12-09) שהדיון בו אוחד עם תביעת התובע (ת.א. 584-06).
הנשיאה גילאור ניתחה בפסק דינה את מעמדה ומאפייניה של קרן פנסיה מקיפה חדשה לעומת ההסדרים שהיו מקובלים בקרנות הפנסיה הותיקות ובראי השינויים המהותיים שחלו בשוק הפנסיוני בישראל והגיעה למסקנה כי יש לראות בתשלום פנסיית הנכות מכוח תקנון קרן הפנסיה משום תשלום לפי חוזה ביטוח בשים לב לסממנים המהותיים והפרוצדוראליים המאפיינים פנסיית נכות המשולמת על ידי קרן פנסיה מקיפה חדשה.
בפסק הדין נקבע שקרן פנסיה מקיפה חדשה היא כלי פיננסי הנוצר על רקע יחסי עבודה, מחויב לאיזון אקטוארי, המשלב בתוכו שני אלמנטים: חיסכון פנסיוני המקנה זכאות לקצבה חודשית בגיל פרישה וכיסויים ביטוחיים המקנים זכאות לקצבה חודשית במקרים של מוות או נכות.
בחינת מאפייני הכיסויים הביטוחיים בקרן הפנסיה העלתה כי העמיתים משלמים בגינם דמי סיכון דיפרנציאליים ששיעורם מחושב על פי לוחות אקטואריים בהתאם לגיל ומין. עוד הוברר כי עם קרות אירוע הנכות פטורים העמיתים הנכים מהמשך תשלום הפרמיות ללא קשר לתקופת הצבירה שקדמה לאירוע הנכות וזאת מבלי שדבר יגרע מזכותם לפנסיית הנכות ולאחריה לפנסיית הזיקנה. כן הוברר כי שיעורה של פנסיית הנכות ידוע מראש במובן זה שהוא נקבע בהתאם לגובה השכר שבוטח עובר לאירוע הנכות ומוגבל ל – 75% משיעורו. גם תקנון קרן הפנסיה שלכאורה ניתן לשינוי חד צדדי על ידי קרן הפנסיה באישור משרד האוצר ללא הסכמת העמיתים - מתגבש ומתקבע ממועד אירוע הנכות ועד מיצוי מלוא זכויות העמית הנכה ואינו ניתן עוד לשינוי על ידי מי מהצדדים.
הצבתם של מאפיינים אלה בגדר הפרשנות שניתנה למונח חוזה ביטוח כמשמעו בסעיף 86 לפקודת הנזיקין מביאים למסקנה כי תשלומי פנסיית הנכות הינם במהותם תשלומים לפי חוזה ביטוח וככאלה אין להביאם בחשבון בשומת הפיצויים.
