סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995 קובע כי תאונת עבודה היא תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. כאשר מדובר בעובד עצמאי, תאונת עבודה היא תאונה אשר אירעה לאחרון תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוק זה. לא אחת, נדרשים בתי הדין לעבודה ליצוק תוכן פרשני למונחים "תוך כדי" ו-"עקב".
יש לכם שאלה?
דברים אלו נאמרים במשנה תוקף כאשר מדובר בעצמאיים שנפגעים בתאונות עבודה בביתם. בניגוד לעובד שכיר, על עצמאי לא חלה חזקת הסיבתיות המכירה בכך שתאונה אשר אירעה לו תוך כדי העבודה, חזקה עליה שאירעה גם בעקבות העבודה, ההוכחה בדבר היות האירוע "תאונה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ובעקבות עיסוק זה" מוטל אפוא על המבוטח.
נפילה בתוך הבית
דיון בעניין זה ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. מדובר בתביעתה של מתווכת דירות עצמאית להכיר בנפילה במדרגות ביתה כתאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק. התובעת טענה כי התאונה אירעה לה כאשר היא יורדת במדרגות ביתה, מהקומה השנייה לראשונה. לטענתה, היא נאלצה לעשות פעולה זאת לשם לקיחת דפים הקשורים לעבודתה.
כאמור, החוק קובע כי נטל ההוכחה המונח על כתפיו של עצמאי במקרים כגון זה הינו גבוה מהנטל המונח על שכיר. במקרה זה, בית הדין לעבודה קבע כי יש לדחות את התביעה.
ראשית, נקבע כי האירוע לא אירע לתובעת בחדר עבודה אלא במדרגות הבית אשר אינן קשורות לחדר זה. כמו כן, התובעת איננה עובדת בשעות מוגדרות והיא פועלת באופן עצמאי ורנדומאלי על פי עבודתה המשתנה. בפסק הדין נכתב כי כאשר מדובר בעובד עצמאי, לא ניתן לאמת את גרסתו עם המעסיק. למעשה, אין להסתמך על עדותו היחידה של העצמאי בדבר תאונת עבודה ועל האחרון להציג לפחות ראיה אחת נוספת אשר תוכל לחזק גרסתו. ראיות אלו יכולות להיות פירוט שיחות טלפון אשר קדמו לאירוע (לדוגמא, שיחה ללקוח לפני הנפילה), עדות ממסמכים רפואיים (לדוגמא, פנייה לטיפול רפואי וציון מפורש של נסיבות המקרה – "הלכתי להביא דפים לצורך עבודתי ונפלתי") וכדומה.
במקרה זה, התובעת העידה כי לפני הנפילה היא דיברה בטלפון עם לקוח בקשר לעסקת מכירה הקשורה בעבודתה. עם זאת, לקוח זה לא הובא למתן עדות בבית הדין לעבודה ומדובר היה אפוא בעדות יחידה של בעל דין. כמו כן, במקרה זה התובעת התנהלה בגסות רוח כלפי חוקרת המוסד לביטוח לאומי. לדוגמא, התובעת לא הסכימה למסור את שמותיהם של שכניה אשר נכחו באזור במועד התאונה ואף איימה על החוקרת "נתראה בבית המשפט". התנהגותה זו של התובעת הביאה את בית הדין לעבודה למסקנה כי רב הנסתר על הגלוי.
עודכן ב: 31/03/2011
