תביעות נזיקין בגין רשלנות דורשות הוכחת קשר סיבתי בין הנזק אשר נגרם לנפגע לבין רשלנותו של המזיק. במקרים אלו, מוטל על התובע להציג בפני בית המשפט, בצירוף לכתב תביעתו, חוות דעת רפואית מטעמו. חוות דעת זו אמורה לבסס את טענותיו המשפטיות של התובע עם אבחנה רפואית. האם ניתן לבקש מבית המשפט, בגין רשלנות "ברורה לכאורה" והעדר אמצעים כלכליים, למנות מומחה רפואי מטעמו בתור תחליף לחוות הדעת הרפואית התומכת בטענות התביעה? סוגיה זו נדונה בבית המשפט השלום בבאר שבע.
יש לכם שאלה?
מדובר באישה אשר טענה כי המשטרה ערכה בביתה חיפוש ומצאה 7 ג' של סם מסוכן מסוג הירואין. בעקבות כך, עצרה המשטרה את בנה של התובעת ואילו היא עוכבה לחקירה. סמוך לאחר תחילת הנסיעה, החל אירוע חירום בתובעת ולמקום הוזעקה ניידת מד"א שהבהילה את האחרונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע.
התובעת טענה כי בעקבות רשלנותם של השוטרים, בפינוייה המיידי לבית החולים, נגרמו לה נזקי גוף וביניהם עיוורון. התובעת טענה כי על בית המשפט להיעתר לבקשתה למינוי המומחה הרפואי וזאת מחמת שלושה טעמים – העדר יכולת כלכלית לעמוד בהוצאה זו, אשמה ברורה של המדינה למצבה וסיכויי תביעה גבוהים.
מינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט, אימתי?
המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלה הנוגעת למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט - תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על פי תקנה זו, בעל דין אשר רוצה להוכיח טענות שברפואה, חייב לטענותיו צרף חוות דעת רפואית אשר מקימה את העילה להגשת התביעה. עם זאת, לבית המשפט שמורה הזכות למנות מומחה רפואי במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת משום שמינוי מומחה יכול לסייע להכריע בשאלות מקצועיות כאשר ישנה מחלוקת בין חוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה.
סיכויי התביעה - לא ברורים מאליהם
מבחינת סיכויי התביעה, נקבע כי מדובר בסיטואציה בה התובעת טוענת כי היא סירבה להתלוות תחילה לשוטרים בגין מצבה הבריאותי ובעקבות התעלמותם ממצבה זה נגרמו לה הנזקים האמורים. בהחלטת בית המשפט נקבע כי עניין זה פוגע בסיכויי תביעתה של התובעת. התובעת תצטרך בהליך המרכזי להתגבר על שאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע לנזק, והאם ההתקף ממנו סבלה הייתה פוגע בה גם ללא ההצטרפות לשוטרים. למעשה, מדובר בשאלה עקרונית אשר איננה מטה את הכף באופן ברור לטובתה של התובעת. ייתכן, נכתב בפסק הדין, שדווקא הימצאותם של השוטרים במקום אפשרה את פינויה המהיר של התובעת לבית החולים ומנעה נזק גדול יותר (שאלה אשר תיבחן בהליך העיקרי, ככל שיתוקן כתב התביעה).
תכלית חוות הדעת הרפואית
מבחינת תכליתה של חוות הדעת הרפואית, בית המשפט קבע כי הקשר הסיבתי הרפואי-משפטי בין התרחשות האירועים לבין נזקה של התובעת איננו כה ברור עד אשר מינוי המומחה הרפואי הינה בגדר "חותמת גומי לסוגיה ידועה מראש". מדובר בטענות משפטיות-רפואיות מהותיות אשר ישנה סבירות של ממש כי המדינה תציג כנגדן חוות דעת רפואית מטעמה. "בנסיבות ענייננו, בהן שאלת הקשר הסיבתי אינה ברורה, ראוי כי הצדדים יגישו חוות דעת מטעמם ובהן יחדדו את נקודות המחלוקת", נכתב.
יכולת כלכלית, האמנם?
בעניין יכולותיה הכלכליות של התובעת, גם כאן מצא בית המשפט לנכון להתייחס לכך שלא מדובר באישה בעלת אמצעים מינימאליים בלבד. התובעת העסיקה עובדת במשק בית, הינה בעלת מכונית ומחזיקה לכאורה בבעלות על נכס מקרקעין. כמו כן, התובעת לא הוכיחה העדר יכולת כלכלית בהסתמך על חשבונות בנק, מצב נכסים וכיוצא בזה.
לסיכום,
בית המשפט קבע כי התובעת תוכל לתקן את כתב תביעתה, תוך צירוף חוות דעת רפואית מטעמה, בתוך 60 יום. עם זאת, אין להיעתר למינוי מומחה רפואי על חשבון המדינה כתחליף לחוות דעתה של התובעת במקרה זה.
.png)
