בית המשפט העליון דן הבוקר בבקשתו של הנשיא לשעבר משה קצב - אשר הורשע בביצוע שורה של עבירות מין ונגזר עליו עונש חמור של שמונה שנות מאסר בפועל - לעכב את ביצוע גזר הדין עד למתן פסק דין בערעורו. עורכי דינו של קצב ביקשו מבית המשפט להימנע מסיטואציה בה דמות כמו נשיא מדינה לשעבר תיאלץ להיכנס לכלא ולצאת ממנו לאחר מכן. לדבריהם, במידה ועונשו של קצב יומתק או יבוטל, ובסופו של היום ישתחרר האחרון מבית הסוהר, הדבר עלול לפגוע באופן קשה במוסד הנשיאות בישראל. עורכי הדין הוסיפו כי לא קיים כל חשש של ניסיון בריחה מצד קצב ואין ממנו כל סכנה לציבור ואו למתלוננות.
יש לכם שאלה?
איזון בין האינטרס הציבורי לבין זכויותיו של הנאשם
הלכה פסוקה היא כי עצם הגשתו של ערעור על הרשעה ואו גזר דין, אינו מצדיק באופן מיידי את עיכוב ביצוע גזר הדין. על פי רוב, יש לבצע עונש מאסר לפי גזר דין מיד לאחר נתינתו. מדובר אפוא בכלל אשר נשען על האינטרס הציבורי לאכיפה אפקטיבית של החוק ושמירת האמון בין הציבור לבין מערכת אכיפת החוק. אי לכך, עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים חריגים אשר מתקיימים בהם נסיבות העולות על משקלו של האינטרס הציבורי (המתבטא באכיפת ענישה מיידית).
השיקולים העומדים מאחורי החלטת בית המשפט
בבוא בית המשפט לאזן בין זכויותיו של הנאשם לבין האינטרס הציבורי, עומדים בפניו שיקולים שונים כגון אורך תקופת המאסר, חומרת העבירה, נסיבות ביצוע העבירה, אופן התנהגותו של הנאשם במהלך המשפט, קיומו או העדרו של עבר פלילי לנאשם, נסיבות אישיות מיוחדות של הנאשם וכדומה.
משקל סיכויי הערעור
איזון בין האינטרס הציבורי לזכויותיו של הנאשם, בדומה למבחנים משפטיים אחרים, איננו עניין של מה בכך. מדובר אפוא במבחנים אשר קל למנות אותם על הכתב, אך קשה ליישמם הלכה למעשה. כל מקרה הינו שונה וכל נאשם נבחן לגופו. לעיתים, השופטים ניצבים בעמדה בה אין מנוס ועליהם להפעיל שיקול דעת משפטי בנוגע לסיכוייו הלכאוריים של הערעור (בשילוב עם הנתונים הרלבנטיים הנוספים).
המבקש את עיכוב ביצוע גזר הדין איננו חייב להציג, כבר בשלב זה, סיכויים בולטים לזכות בערעור או מקרה של עיוות דין בולט בהכרעת הדין המרשיעה. למעשה, די בכך שהמבקש יציג בפני בית המשפט "טענות רציניות אשר יש בהן, על פי מהותן ואופיין אם תתקבלנה, כדי להשפיע על תוצאות הערעור". קיום טענות אלו בפיו של המבקש מהווה שיקול נכבד להצדקת עיכוב ביצוע גזר הדין.
בקשת עיכוב ביצוע גזר דין מצד המדינה
ישנם מקרים בהם המדינה היא המבקשת את עיכוב ביצוע גזר הדין. מקרים אלו הינם סיטואציות בהן המדינה סבורה כי העונש שנגזר על הנאשם הינו קל מדי והיא מעוניינת להגיש ערעור על גזר הדין. לדוגמא, במקרה בו אדם הורשע בעבירה בהריגה לאחר פליטת כדור מנשקו האישי אשר כתוצאה ממנו נהרג חברו הטוב. בית המשפט התייחס לנסיבות המקרה המיוחדות וגזר על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. המשיב הגיש ערעור על גזר הדין ועל הרשעתו, וזאת משום שלטענתו היה מקום להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות בלבד. המדינה הגישה, בעקבות כך, בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. המדינה טענה כי אין לקבול את ערכאת הערעור מלהחמיר בעונשו של המשיב, וזאת בשל תחילת ריצוי עונשו לפי גזר הדין נשוא הערעור.
במקרים בהם מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע מטעם המדינה, בית המשפט שוקל בין היתר את הנימוקים עליהם מסתמך הערעור והסיכויים הלכאוריים שלו. כמו כן, השופט בוחן את מהות העבירה, נסיבות העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם, עינוי דין (או ליתר דיוק, ניסיון להימנע מעינוי דין), האם הנאשם החל לרצות את עונשו, האם הוא סיים לרצות עונשו, האם עונשו קרוב לסיום וכדומה.
עיכוב ביצוע ללא ערעור
בית המשפט רשאי, לעיתים, לדחות את ביצוע גזר הדין גם כאשר לא מוגש ערעור כנגד גזר הדין או הכרעת הדין. לדוגמא, בית המשפט העליון הורה על דחיית ביצוע גזר דין של אדם אשר הורשע בביצוע עבירות מס, ב-60 יום, וזאת בעקבות שבר בידו של המבקש. הדברים באו לידי ביטוי גם בבקשתו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשנזון (אשר הורשע בגניבה מההסתדרות הכללית), לדחות את ביצוע גזר הדין שניתן כנגדו בגין הליכים רפואיים.
לסיכום,
עיכוב ביצוע גזר דין, אשר ניתן בבית המשפט כנגד אדם, איננו עניין של מה בכך. עם זאת, ייעוץ משפטי נכון יכול להביא לעיכובו של גזר הדין. במקרים בהם הנאשם יזוכה בסופו של דבר, או בסיטואציות בהן ההרשעה וגזר הדין אינם תואמים את השתלשלות העניינים בפועל, מדובר במניעת עוגמת נפש רבה. אי לכך, במידה ואתם מעוניינים להביא לעיכוב גזר דין, מומלץ כי תפנו לעורכי דין פליליים העוסקים בתחום זה.
.JPG)
