השיקולים אשר מנחים את בית המשפט בבואו להרשיע נאשם בהליך פלילי, או להימנע מהרשעה זו, אינם נוקשים ואינם קבועים. המחוקק העניק בעניין זה לבית המשפט סמכות לסיים הליך פלילי ללא הרשעה, וזאת על מנת להקל על נאשמים מסוימים כאשר ההרשעה תחמיר עימם יתר על המידה. על פי רוב, הכלל המשפטי הוא כי הליך פלילי צריך להסתיים בזיכוי (אף מחמת הספק) או בהרשעה. עם זאת, לבית המשפט קיימת סמכות, במקרים חריגים ויוצאי דופן, להורות על סיום המשפט ללא זיכוי אך גם ללא הרשעה.
יש לכם שאלה?
השופטת דורנר מנתה בע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל את השיקולים אשר מנחים את בית המשפט לסיים תיק פלילי בדרך חריגה זו. סעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי לאחר שבית המשפט הרשיע נאשם, ולפני שניתן גזר דינו של האחרון, רשאי בית המשפט להורות על צו שירות לתועלת הציבור, או צו מבחן, ללא הרשעה, ובכך לבטל את ההרשעה כאמור.
מטרת אמצעי זה הינה בעלת אופי שיקומי. עם זאת, יש לזכור כי למרות ששיקום הנאשם מהווה חלק מהאינטרס הציבורי, עדיין מדובר באחד מתוך השיקולים העומדים מאחורי הכרעתו של בית המשפט בהליכים פליליים. למעשה, הימנעות מהרשעה אפשרית כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים. האחד, ההרשעה עלולה לפגוע בנאשם פגיעה חמורה. השני, סוג העבירה, בנסיבות המקרה המסוים, מאפשר לוותר על ההרשעה וזאת מבלי לפגוע בשיקולי הענישה האחרים באופן מהותי.
השופט שלמה לוין, אימץ בפסק דין זה את שיקולי שירות המבחן בבואם להמליץ על הימנעות מהרשעה:
1. חומרת העבירה ונסיבות ביצועה.
2. האם עסקינן בעבירה ראשונה ויחידה לש הנאשם.
3. מהי מידת הפגיעה של העבירה באחרים?
4. מהי המשמעות של הרשעת הנאשם על דימויו העצמי?
5. מהי הסבירות שהנאשם יבצע עבירות נוספות?
6. האם ביצוע העבירה מעיד על דפוס התנהגות כרוני או שמא עסקינן בהתנהגות חריגה ומקרית?
7. האם הנאשם נוטל אחריות על מעשיו, מביע חרטה ומודע להשלכותיה?
8. מהם תפקידו ומעמדו של הנאשם, והאם קיים קשר בין אלה לבין העבירה?
9. כיצד תשפיע הרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם?
יש לציין כי מדובר ברשימת שיקולים אשר איננה סגורה והיא יכולה להשתנות ממקרה למקרה. בכל אופן, במידה ואתם עומדים בפני כתב אישום פלילי, וקיים סיכוי של ממש כי תורשעו בביצוע העבירות המיוחסות לכם, ייתכן וניתן למנוע את ההרשעה. אי לכך, מומלץ בהחלט לקבל ייעוץ משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום זה. ניהול נכון של ההליכים הפליליים, לרבות ההתמודדות מול שירות המבחן העורך תסקיר בעניינכם, יכולים להיות ברי השפעה בנוגע לעתידכם הפרטי והמקצועי.
דוגמא לפסק דין
אדם הורשע במכירת סם לקטינות בגיל 14 ומטה, בעשר הזדמנויות שונות. הנאשם הודה בביצוע המעשים אך עורכת דינו ביקשה מבית המשפט שלא להרשיעו. עורכת הדין הציגה בפני בית המשפט שורה של פסקי דין אשר במסגרתם ויתר בית המשפט על הרשעה בעבירות סמים. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלו וקבע כי יש להרשיע את הנאשם.
בין פסקי הדין שהוצגו היו מקרה של נער אשר מכר סמים לקטינים בני גילו (בתיק פלילי נוער ירושלים 610/00 ובת"פ שלום רמלה 2833/98), נער אשר מכר סמים לנערים שלא ניתן לדעת את גילם וכמות הפעמים שהסם נמכר להם (בתיק פלילי נוער 10655 ו- 645/00), אדם בן 42 אשר רכש "בתמימות" סם לו ולשכנו (פסה"ד של ביהמ"ש העליון ברע"פ 8788/00 אבנר רחבי נגד מדינת ישראל תק-על 2001 (1), 576), וסם אשר ניתן ללא תמורה בין חברים (בפסק הדין בת"פ (שלום י-ם) 1029/98).
