בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור אשר הונחה לפתחו בעקבות פסק דין בתביעה נזיקית של רוכב אופנוע אשר נפגע בתאונת דרכים. מדובר בתאונה אשר התרחשה כאשר המבקש רכב על אופנוע ללא ביטוח חובה. בעקבות העדר הביטוח, הגיש האופנוען תביעה כנגד הנהג הפוגע מכוח פקודת הנזיקין.
תביעות לאחר תאונות דרכים המוגשות מכוח פקודה זו עלולות להביא לכך שהנהג הפוגע לא יישא באחריות מוחלטת לנזקיו של הנפגע. במקרים אלו, יכול הנתבע לטעון לאשם תורם מצידו של הנפגע. ערעורו של המבקש במקרה זה עסק בקביעתו של בית המשפט המחוזי לכך שהוא נמצא אשם ב-65% לנזקיו בתאונה.
יש לכם שאלה?
מדובר בתאונה חזיתית בין המבקש (רוכב האופנוע) למשיב (נהג הרכב הפוגע). בפסק הדין בבית משפט קמא נקבע כי המשיב אשם בתאונה וזאת משום שהוא פנה שמאלה מבלי לבדוק היטב האם יש רכב המגיע מולו בנתיב הנגדי. לעומת זאת, הוכח כי המבקש רכב על אופנועו במהירות מופרזת וללא אורות ועל כן הונח על כתפיו אשם תורם גבוה במיוחד בשיעור של 65%.
הלכה פסוקה היא כי המבחן לשם הוכחת אשם תורם הינו כפול. ראשית, בית המשפט בודק האם בנסיבות העניין הנהג הנפגע נהג בתור אדם אחראי ותוך זהירות סבירה. במידה והתשובה לשאלה זו איננה חיובית במלוא מובן המילה, תחולק האחריות לפגיעה בין הפוגע לנפגע. כעת עובר בית המשפט למבחן האשמה ובמסגרתו מציב את רשלנות המעורבים בתאונה זו מול זו.
.png)
