נפגעי תאונות דרכים עומדים פעמים רבות בפני ועדות רפואיות מטעם גורמים כגון משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי. מדובר, לדוגמא, במקרים בהם תאונת הדרכים נחשבת גם כתאונת עבודה או כתאונה בעקבות ועקב השירות הצבאי. האם קביעות של מומחים רפואיים מטעם גופים אלו יכולות לשמש את הנפגעים בתביעת פיצויים? האם נפגעים אלו יכולים לבקש לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית?
יש לכם שאלה?
סעיף 6א' לחוק הפיצויים קובע כי בעל דין רשאי לבקש את מינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר יבחן את נכותו של הנפגע במקרה הספציפי. לעומת זאת, סעיף 6ב' מבסס את תביעת הפיצויים לפי קביעת הועדות הרפואיות הרשמיות. במסגרת סעיף 6ב', רשאי בעל דין לבקש מבית המשפט לסתור את קביעת הועדה הרפואית על ידי הצגת ראיות מתאימות.
יש לציין כי הבחירה במסלול הנכון יכולה להיות ברת משמעות ועל כן מומלץ לקבלה בהתאם לייעוץ משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום זה. לעיתים, המומחה הרפואי עלול להפחית את דרגת הנכות של הנפגע, וייתכן והיה כדאי עבור האחרון להישאר עם חוות דעתה של הוועדה הרפואית. דוגמא לכך ניתן לראות בתביעה שנדונה לאחרונה בבית המשפט השלום בתל אביב.
מדובר בתובע אשר נפגע בתאונת דרכים ברחוב רוטשילד בבת ים. לאחר התאונה, התובע המשיך בעיסוקיו ובסופו של היום חזר לביתו. בעקבות התאונה הוגשה על ידי התובע תביעת פיצויים כנגד חברות הביטוח אשר ביטחו את הרכב במועד הרלבנטי. 9 ימים לאחר התאונה פנה התובע לקופת חולים, בעקבות כאבים בכתפיו, והרופאים במקום אבחנו כי הוא נחבל הן בכתף שמאל ובן בכתב ימין.
מומחה רפואי ממונה ומפחית הנכות
התובע לא מצא מזור לכאביו והמשיך לפנות לרופאים שונים בקופת חולים. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ללא זכות לקבלת דמי פגיעה וזאת בשל הגשת התביעה באיחור. ועדה רפואית לערערים במל"ל קבעה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 15% בגין החבלה בכתף שמאל. בית המשפט התבקש, במסגרת התביעה, לקבוע לתובע נכות צמיתה בהתאם לנכות בועדה הרפואית, וזאת מכוח סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקביל, התובע ביקש להתיר לו להביא ראיות אשר יוכלו לסתור את קביעת המל"ל אודות כתף ימין.
עורכי הדין מטעם חברות הביטוח, ועורך דינו של התובע, הסכימו כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי במקום הבאת ראיות לסתור. בסופו של היום, נקבעה לתובע נכות נמוכה יותר בשיעור של 5% בלבד. בעקבות קביעה זו העלו התובע ובא כוחו טענות רבות כנגד המומחה הרפואי.
בית המשפט דחה טענות אלו מכל וכל. "סבורני כי הכעס אשר הופנה כלפי המומחה מצד בא כוח התובע נבע בשל הבחירה במסלול לפי סעיף 6א' לחוק הפיצויים במקום מסלול לפי סעיף 6ב'", כתב השופט בפסק הדין. עם זאת, השופט ציין כי מדובר לכל היותר בטעות "בכדאיות העיסקה", הא ותו לא. "הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ועליהם לעמוד מאחריה", נקבע בפסק הדין.
.png)
