הכרה בבקע מפשעתי (הידוע בשפת הרחוב כ"קילה") בתור תאונת עבודה איננה עניין פשוט כלל וכלל. דרכו של העובד במקרה זה הינה מפותלת ומורכבת. בשנת 1964 תוקן חוק הביטוח הלאומי, על פי מודל חקיקתי ממדינת מיסיסיפי בארה"ב, ונקבעו מבחנים ברורים להכרה בבקע משפעתי כתאונת עבודה. כיום, סעיף 84 לחוק קובע את התנאים להכרה בפגיעה זו כפגיעה בעבודה:
- הבקע הופיע כתוצאה ממאץ בלתי רגיל או פגיעה ישירה בקיר הבטן.
- בעקבות הופעת הבקע נאלץ המבוטח להפסיק עבודתו.
- המבוטח פנה לקבלת טיפול רפואי בתוך 72 שעות.
- בתוך 72 שעות נינתנה הודעה על התקף בקע כאמור.
ארבעת התנאים הנ"ל הינם תנאים מצטברים. די באי קיומו של אחד מהם בכדי להכשיל את התביעה ועימה את ההכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, פתוחה בפני המל"ל (ובית הדין לעבודה) הדרך להכיר בבקע מפשעתי כתאונת עבודה חרף חסרונו של תנאי זה או אחר.
יש לכם שאלה?
דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן בבית הדין הארצי לעבודה ב-31.1.2007. מדובר במבוטח אשר טען כי יש להכיר בבקע מפשעתי בצד ימין אשר אובחן אצלו כתאונת עבודה. לדבריו, הבקע התפרץ כתוצאה מהרמת משא כבד בעבודה. המל"ל דחה את התביעה וזאת משום שלטענתו הבקע לא נבע מהמאמץ "הבלתי רגיל" בעבודה. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי טען כי המבוטח לא פנה לטיפול רפואי בתוך 72 שעות, כנדרש בחוק.
ראשית, בית הדין בחן את טענות המוסד וקבע כי הרמת המשא הכבד בעבודה הייתה מאמץ בלתי רגיל ועל כן התנאי הראשון התקיים במקרה דנן. לאחר מכן, הוסיף בית הדין וקבע כי יש לקבל את התביעה וזאת למרות העדר פנייה לטיפול רפואי בתוך 72 שעות. מן הראיות אשר הוצגו בפניו, נוכח בית הדין לדעת כי התובע קבע מבעוד מועד (וללא קשר לבקע) תור אצל אורולוג בגין בעיות בדרכי השתן. למעשה, התובע הופיע בפני הרופא במסגרת 72 השעות שלאחר האירוע, אך לא התלונן על המתיחה בבטן. הרופא, אשר בדק את התובע, אבחן את הבקע באופן מיידי.
בפסק הדין נכתב כי למרות שביקורו של התובע אצל רופא, בתוך 72 השעות שלאחר האירוע, היה מתוכנן, אין להקשות על האחרון את הדרך לזכות בתגמולי הביטוח הלאומי. "לדעתנו, יש לתת משקל לעצם העובדה שתוך פרק הזמן הקבוע בחוק התגלה הבקע המפשעתי על ידי רופא – דבר שהוביל לניתוח להסרת הבקע – ולאו דווקא לדקדק בשאלה מה בדיוק הביא את המבוטח אל הרופא", נכתב בפסק הדין.
.jpg)
