כיצד ניתן לחשב את אובדן כושר ההשתכרות של סגן אלוף במילואים, שמועסק בתור אזרח עובד צה"ל, ובכוונתו היה לפנות למגזר האזרחי ולפתוח עסק עצמאי? האם תוכניותיו של התובע להקמת העסק העצמאי מחוץ לצבא התגבשו עד כדי אפשרות לתבוע אובדן כושר השתכרות בהתאם להכנסותיו העתידיות של העסק? סוגיה זו נדונה במסגרת תביעת פיצויים אשר הוגשה על ידי סגן אלוף במילואים שנפגע ברגליו ונגרמה לו נכות צמיתה בשיעור של 31.6%.
יש לכם שאלה?
התובע במקרה דנן הינו סגן אלוף המוסמך מטעם משרד התחבורה ורשות הרישוי לשמש כבוחן רכב בכיר של משרד התחבורה, מורה נהיגה לכל הדרגות, קצין בטיחות בתעבורה ומנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה. לטענתו, שכרו אמנם לא נפגע בעקבות התאונה (ואף עלה כתוצאה מתוספות יוקר והסכמי שכר), אך בכוונתו היה לפרוש מצה"ל ולפתוח בית ספר עצמאי לנהיגה.
התובע ציין כי בשל הכנסתו והכשרתו היה בידיו להגדיל את פרנסתו באופן משמעותי במגזר הפרטי. לטענת התובע, הוא היה יכול לעבוד בתור מורה נהיגה עצמאי על "משא כבד" או "גורר תומך", וכן כמנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה. התובע הוסיף כי עלות שיעורים על רכבים אלו עומדת על כ-250 שקלים לשעה וכן עלויות העמדת הרכב למבחן נהיגה מעשי לתלמיד גבוהות אף הן. לטענתו, הוא היה יכול להעביר שיעורים אלה עד הגיעו לגיל 70 ועל כן הוא זכאי לפיצויי בעקבות התאונה אשר מנעה ממנו לעשות זאת.
התובע הציג בפני בית המשפט חבר אשר העיד כי השניים דיברו לא אחת על הכוונה לפתוח עסק עצמאי. העד, חברו לשירות של התובע, העיד כי האחרון והוא דיברו רבות על כך ש"יום אחד" יפתחו הם בית ספר עצמאי לנהיגה. עם זאת, העד הודה כי לא נעשו תוכניות קונקרטיות בעניין ומדובר אפוא ברעיונות בלבד. הנתבעים התנגדו לפיצוי התובע על סמך עסק עתידי זה. לטענתם, יש לבחון במשנה זהירות פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות אשר נוגעים לפתיחת עסק שלא נעשו צעדים ממשיים בכיוון הקמתו.
האם נעשו צעדים לשם פתיחת העסק?
בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענותיו של התובע לכך שהיה בכוונתו להשביח את שכרו על ידי מעבר לשוק הפרטי. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי יש להתייחס במשנה זהירות בכל הנוגע לחישוב פוטנציאל השתכרות על בסיס נתונים שלא הגיעו לכדי מימוש (לדוגמא, תוכניות ללמוד תואר מתקדם, הקמת עסק עתידי וכדומה). "התובע במקרה דנן לא ביצע את השינוי האמור, מדובר בתכנית אשר לא בוצעה בפועל, ובאותו שלב טרם קרמה עור וגידים, ומכאן שיש להעריך את סיכוי הצלחתה רק בדרך האומדנה", נכתב בפסק הדין.
הוכחת עסק עתידי יכולה להיות על ידי הצגת תוכנית עסקית, עלויות הקמת העסק, פתיחת תיק במס הכנסה, חתימה על חוזי שכירות וכדומה. במקרה דנן, לא נעשתה אף אחת מפעולות אלו. אי לכך, נקבע כי אין לקבל את טענתו של התובע לכך שהוא התכוון לפרוש מצה"ל ולעבור לשוק הפרטי, בשנה בה נחבל (2005). כמו כן, העד מטעם התובע טען כי התוכניות בדבר העסק עלו כבר בשנת 2004, שנה לפני התאונה. אי לכך, הוכח כי תוכניותיו של התובע לפתוח בקריירה עצמאית לא נגעו לזמן הקרוב אלא לעתיד הרחוק והבלתי מוגדר.
האם שכרו של התובע היה מוכפל?
התובע טען כי שכרו עמד על כ-27,000 שקלים במסגרת הצבא, והיה אמור לעלות כדי 55,000 שקלים בשוק הפרטי. בית המשפט קבע כי אין ביכולתו לקבל חישובים אלה. בפסק הדין נכתב כי התובע לא שיקלל בחישוב זה את עלויות פתיחתו והפעלתו של עסק עצמאי, לרבות רכישת משאיות, דמי שכירות, הוצאות משרד, עלות העסקת עובדים, ביטוחים, דלק, בלאי וכדומה.
כמו כן, נקבע כי לא ניתן לקבל את טענותיו החלופיות של התובע אשר ביקש לערוך חישוב אקטוארי מלא לפי שיעור נכותו התפקודית ובהתאם למשכורתו ממועד התאונה ועד לגיל הפרישה. אף בעניין זה, לא ניתן לקבוע שהתובע היה משביח את שכרו בשיעור נכותו התפקודית אילו פתח עסק עצמאי. כמו-כן, נקבע כי לא ניתן להעריך במדויק את ההשבחה החודשית בכדי להגיע לחישוב אקטוארי, ומכאן שיש לחשב את אובדן ההשתכרות בחישוב גלובאלי.
הלכה פסוקה היא כי תוכניות נפגע מלפני תאונה לא תובאנה בחשבון כל אימת שלא נעשו על ידי האחרון צעדים קונקרטיים להגשמתן. במקרה דנן, נקבע כי אין לראות בשיחות של התובע עם חברו כדי צעדים ממשיים המעידים על פתיחת עסק עתידית. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש להתייחס במקרה זה לכוונתו של התובע להשביח את שכרו. אי לכך, נקבע כי הפסד ההשתכרות אשר יש לפסוק עבורו עומד על 300,000 שקלים.
.jpg)
