אדם נפגע בתאונת דרכים אשר הוכרה גם כתאונת עבודה. בגין התאונה סבל הנפגע מכאבים בגב התחתון ובצוואר, ואובחנה אצלו חבלה במנגנון "צליפת שוט". לאחר שהתאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, קבעה ועדה רפואית של המל"ל כי לנפגע נכות זמנית בשיעור של 20% למשך שנה. בעקבות אי קביעת נכות צמיתה, הגיש הנפגע ערר על קביעה זו. עררו התקבל וועדה רפואית לעררים קבעה כי הוא סובל מנכות צמיתה בשיעור של 10% (בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי).
יש לכם שאלה?
חברת הביטוח של הרכב, אשר כנגדה הוגשה תביעת פיצויים בעקבות התאונה, הגישה בקשה לסתור את קביעותיהן של הועדות הרפואיות במל"ל. חברת הביטוח טענה כי בפני הועדות אשר קבעו את נכותו של הנפגע לא עמדו מסמכים רפואיים מעברו של האחרון. לטענתה, בעוד שהתובע טען בפני ועדות הביטוח הלאומי כי הוא לא סבל מהצוואר לפני התאונה, תיקו הרפואי מלא בהיסטוריה רפואית הנוגעת לכאבים שונים בצוואר.
התובע טען כי אין לקבל את בקשתה של חברת הביטוח וזאת משום שלא הוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים הבאת ראיות לסתירת קביעתן של הועדות הרפואיות. לטענתו, התיק הרפואי היה מונח בפני הועדות והן היו מודעות למצבו הרפואי עובר לתאונה.
העדר תיק רפואי בפני הועדה - טעם מיוחד להבאת ראיות לסתור
בית המשפט קבע כי יש לאפשר לחברת הביטוח לסתור את קביעת הוועדות וזאת על ידי מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. ראשית, לא הייתה מחלוקת לגבי העובדה כי הנפגע טען בפני המוסד לביטוח לאומי, בוועדה הראשונה, כי הוא לא סבל מבעיות בצוואר עובר לתאונה. עם זאת, מהמסמכים אשר הוצגו בפני בית המשפט, על ידי חברת הביטוח, עלה כי התובע היה מעורב בעבר בשתי תאונות דרכים נוספות אשר בגינן סבל מפגיעה בעמוד השדרה הצווארי עם תלונות מתמשכות. כמו כן, לא צוין באופן מפורש כי הוועדה הרפואית הייתה מודעת לעבר רפואי זה. דהיינו, לא היה ברור אילו מסמכים רפואיים הוצגו לוועדות בעניינו של התובע.
בית המשפט קבע את החלטתו בעוד מתבסס בעיקר על הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות. על פי פרוטוקולים אלו, עמד בפני הועדה הרפואית ה"כרטיס הרפואי" של המבוטח, ולא היה ברור מהו המידע אשר הכיל "כרטיס רפואי" זה. כמו כן, בפני הועדה לעררים עמדו רק "צילומים מהתיק הרפואי" ולא "צילום התיק הרפואי".
הלכה פסוקה היא כי כאשר נראה שהועדה לא נחשפה, או לא היתה ערה, לקיומו של תיעוד קודם רלבנטי, מדובר במקרה חריג בו מוצדק לאפשר הבאת ראיות לסתור. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי ניתן להתרשם בוודאות מפרוטוקולי הוועדות כי לא היה בפניהם התיעוד הרפואי המלא של התובע. זאת ועוד, למרות תלונותיו הרבות של התובע בנוגע לכאבי צוואר במרוצת השנים, הוועדות כלל לא התייחסו לכך בהחלטתן. "לו היו בפניי הועדות מלוא המסמכים בדבר מצבו הרפואי של המשיב לרבות מסמכיו משירותו הצבאי, סביר להניח כי הדבר היה בא לידי ביטוי בהחלטן בצורה זו או אחרת", נכתב בפסק הדין.
.png)
