בית המשפט השלום בנתניה קבע כי עמותה אשר מארגנת פעילות לקשישים איננה מחוייבת לבדוק את בריאותם של החברים המשתתפים בפעילות. מדובר בדחיית תביעתם של בני משפחתו של סעיד איבראהים, קשיש אשר נפטר במהלך טיול שאורגן על ידי העמותה הנתבעת בחמת גדר. בני המשפחה הגישו תביעה נזיקית כנגד העמותה, וזאת משום שהמנוח נפטר מהתקף לב לאחר שהעמותה - ברשלנות נטענת - לא ווידאה שמצבו הבריאותי מאפשר לו לצאת לפעילות פיסית זו.
יש לכם שאלה?
בפסק הדין נקבע כי אמנם ראוי שעמותה אשר מארגנת פעילות לחברים מבוגרים, כאשר יש חשש למצבם הבריאותי, תעדכן את המעוניינים לצאת לפעילות בדבר הסכנות והמאמצים הפיסיים ה"אורבים להם". עם זאת, לאחר שהחבר מחליט באופן עצמאי על יציאה לפעילות, האחריות בדבר התאמתו הבריאותית לכך מונחת לפתחו.
השופטת הוסיפה כי המשפחה לא הוכיחה שהתקיים קשר סיבתי בין התקף הלב בו לקה המנוח, לבין חשיפתו ל"חום בבריכת הגופרית באתר". בני המשפחה טענו כי מדובר ברשלנות וזאת משום שהעמותה לא ווידאה כי מצבו הבריאותי של המנוח מאפשר לו טיול כאמור. בית המשפט דחה טענות אלו. בפסק הדין נקבע כי כאשר אדם מבוגר ועצמאי מעוניין להשתתף בפעילות מסוימת, קל וחומר במסגרת עמותה המפעילה פעילויות שוטפות למען הכלל, האחריות ליכולותיו הבריאותיות של המטייל מוטלת על שכמו. לאמור, הטלת חובה על העמותה לבחון כל חבר וחבר מבחינה בריאותית, בהתאם לפעילות המתוכננת, איננה אלא נטל כבד מדי עליה.
"כל אדם צריך להכיר את מצבו הרפואי ואת המגבלות החלות עליו", נכתב בפסק הדין, "עם זאת, ייתכן ועל העמותה, כאשר היא מארגנת טיולים לקבוצת גיל מסוימת (שחבריה עלולים לסבול ממחלות כגון לחץ דם וכדומה), תודיע לחברים באופן מפורט כי מומלץ לבדוק מגבלות בריאותיות בטרם יציאה לפעילות".
אחריות עמותה וולנטרית
בית המשפט ציין כי העמותה בה היה המנוח חבר הינה גוף וולנטרי אשר מטרותיו כוללות רווחת הקשישים החברים בו. העמותה איננה בעלת מטרות נוספות בעלות אופי רפואי או בריאותי כלשהו. על פי עדויותיהם של גורמים שונים בעמותה, מדובר בגוף אשר מארגן אירועים שונים, לרבות טיולים, בהם חברי העמותה משתתפים. אכן, קיימת בין העמותה לבין חבריה חובת זהירות מושגית, אך חובה זו מוגבלת ואינה כוללת מצוקות בריאותיות כגון מקרה דנן.
"אינני סבורה כי כענין של מדיניות, יש להטיל על העמותה את החובה לבדוק את מצבו הרפואי הספציפי של כל אדם הרוצה להשתתף בפעילויות השונות, משום שהדבר עלול להטיל נטל מכביד מדי העלול לפגוע בפעילות השוטפת שנועדה לרווחת הכלל. מה גם שכל פעילות נושאת אופי שונה, ואי אפשר להטיל על הנהלת העמותה את החובה לבדוק, לייעץ או לקבוע האם חבר יכול להשתתף בפעילות כזו או אחרת, כשלטעמי כל אדם צריך להכיר את מצבו הרפואי ואת המגבלות החלות עליו", קבעה השופטת.
יחד עם זאת, כאמור, נקבע כי העמותה, בתור מארגנת טיול לקבוצת גיל מסוימת שחלק מחבריה סובלים ממחלות שונות, ראוי כי תברר טרם היציאה לטיול האם קיימות מגבלות כלשהן היכולות למנוע ממי מהחברים להשתתף באותו אירוע (לדוגמא: טיול הכרוך בהליכה מרובה, טיול בשטח הררי, נסיעה בדרכים משובשות, תנאי מזג אויר יוצאי דופן וכו'). כמו כן, כדאי כי העמותה תביא בפני החברים את אותן המגבלות או התנאים המיוחדים, על מנת שישקלו ויחליטו בעצמם אם ברצונם וביכולתם להצטרף.
.png)
