בית המשפט המחוזי גזר על החיילת לשעבר, ענת קם, עונש מאסר בפועל למשך ארבע שנים וחצי. בגזר הדין נקבע עוד כי למרות ישיבתה הארוכה של קם במעצר בית (כשנתיים). ימי המעצר לא יקוזזו מימי המאסר. בכתב האישום המקורי יוחסו לקם מעשים אשר היוו – לטענת המדינה – את היסוד לקיומן של עבירות לפי סעיפים 113 ב' וג' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
יש לכם שאלה?
מדובר ב"ריגול חמור" אשר הינו עבירה שעונש של מאסר עולם בצידה. בטרם נערך דיון בשמיעת ראיות בבית המשפט, הסכימו הצדדים להגיע להסדר טיעון. מתוקף הסדר זה, נקבע כי העבירות המיוחסות לקם יומרו בעבירה ריגול חמור ללא כוונה לפגוע בביטחון המדינה, ומסירת ידיעה סודית (עבירה זו נוגעת למי אשר מסר ידיעה סודית כאשר הוא לא היה מוסמך לכך).
למרות שבית המשפט יכול היה לגזור על קם עונש של 15 שנות מאסר בפועל, הוחלט שלא למצות עד תום את הדין עם הנאשמת, ולגזור עליה ארבע שנים וחצי בלבד. "הנאשמת ניצלה את האמון אשר ניתן בה באופן מחפיר, מתוקף תפקידה בלשכת אלוף הפיקוד והנגישות הקלה שהייתה לה לחומרים ביטחוניים מסווגים ברמה הגבוהה ביותר", נכתב בגזר הדין, "היא נטלה ללא סמכות או רשות, כמות עצומה של מסמכים צבאיים, אשר עיון בתוכנם מצביע על הסכנה האינהרנטית הגלומה בחשיפתם". יצוין כי המסמכים אשר הועברו על ידי קם לעיתונאי "הארץ", אורי בלאו, כללו נושאים מסוכנים ורגישים כגון פריסת כוחות צה"ל, סד"כ של צה"ל, הערכות מצב וכדומה. "לא נגזים אם נאמר שפרסומם היה עלול להיות הרה אסון", קבעו השופטים.
עבירות ביטחון מהן?
חוק העונשין, התשל"ז-1977 הוא החוק אשר עוסק בעבירות פליליות, מעשים פליליים, ובכוונה פלילית. במסגרת חוק זה, כלולות גם עבירות ביטחון ועבירות אשר יש בהן כדי פגיעה בביטחון המדינה (לדוגמא, ריגול). אדם אשר מורשע בביצוע עבירות ביטחון עלול למצוא עצמו מרצה עונשי מאסר כבדים ומשמעותיים. זאת ועוד, מדובר בעבירות אשר במצבים מסוימים יכולות אף להביא לעונש מוות.
עבירות הביטחון מחולקות בחוק העונשין לחמישה סוגים שונים – פגיעה בכוחות מזוינים, בגידה, ריגול, פגיעה ביחסי חוץ ופגיעה בסודות רשמיים של המדינה. כמו כן, החוק מגדיר מיהו אויב באופן הבא - צד לוחם או צד אשר מקיים עם ישראל מלחמה הוא מכריז על עצמו כאחד שכזה, וזאת גם אם לא הוכרזה מלחמה בינו לבין ישראל. אויב הינו גם צד אשר מבצע פעולות איבה צבאיות כנגד ישראל וארגוני מחבלים.
בגידה, מהי?
אחת העבירות "המפורסמות" ביותר (אשר לעיתים אישי ציבור ופוליטיקאים עושים בה שימוש שלא באופן מדויק לפרשנותה) הינה עבירת הבגידה. על פי חוק העונשין בית המשפט יראה באדם כמי שביצע עבירת בגידה, וזאת כאשר הוא "עשה בכוונה מעשה אשר יש בו לפגוע בריבונותה של ישראל, מעשה אשר נעשה בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של ישראל ואו ייכנס לריבונותה של מדיניות חוץ". כמו כן, בגידה הינה גם עשיית מעשה אשר יש בו כדי להביא לפתיחת מלחמה כנגד ישראל או סיוע (ואף כוונה לסייע) לאויב במלחמתו נגד המדינה.
בגידה עלולה להיות גם סיוע לאויב בזמן מלחמה, גילוי החלטה לבגוד, שירות בכוחות האויב (כאשר האדם חייב בנאמנות למדינת ישראל), וסיוע לשבוי מלחמה (למשל, סיוע לשבוי מלחמה להימלט). זאת ועוד, רבים לא יודעים זאת אף גם "הפצת תעמולה תבוסנית בעת מלחמה, אשר יש בה כדי לגרום לבהלה בציבור ולערעור רוחם של חיילי ישראל ואזרחיה" נחשבת כבגידה לפי חוק העונשין ודינה מאסר חמש שנים (במידה ומטרת התעמולה הינה לפגוע בביטחון המדינה – דינו של העבריין הינו עשר שנים).
פגיעה בכוחות מזוינים
חוק העונשין קובע כי עבירות כנגד הכוחות המזוינים בישראל הינן עבירות ביטחון חמורות. הכוחות המזוינים במדינה הינם צה"ל, המשטרה, ו"כוחות מזוינים אחרים אשר פועלים בשיתוף עם צה"ל כנגד האויב". במסגרת פגיעה בכוחות המזוינים ניתן למצוא ניסיונות מרד (של שלושה חברי כוח מזוין או יותר), פגיעה ברכוש אשר נמצא בשימוש כוח מזוין, סיכון בזדון אספקה לכוחות מזוינים, הסתה להשתמטות, והסתה לאי ציות. יצוין כי פגיעה בכוחות המזוינים, כאשר היא נעשית מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, הופכת לעבירה כנגד ביטחון המדינה וגזר הדין העלול להיגזר על העבריין הינו חמור בהתאם.
ריגול, מהו?
עבירה מפורסמת נוספת הינה עבירת הריגול. בפרשת ענת קם, הפרקליטות הסכימה, במסגרת כתב האישום המתוקן, להסיר את עבירת הריגול החמור אשר יוחסה לקם בשל מעשיה נשוא כתב האישום. חוק העונשין קובע כי ריגול הינו מסירת ידיעה לאויב או בשביל האויב. עבירת הריגול הינה חמורה עוד יותר כאשר הידיעה הייתה יכולה להועיל לאויב וחמורה שבעתיים במידה והיא נעשתה תוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה. חוק העונשין מוסיף כי גם מסירת ידיעה לאויב ברשלנות הינה עבירה. לעיתים, ריגול כולל גם מגע עם גורמים זרים. על פי החוק, אדם אשר קיים מגע עם סוכן חוץ, ביודעין, ואין לו הסבר לכך, דינו 15 שנות מאסר. מגע עם סוכן חוץ יכול להיות גם ביקור בבית מגוריו של סוכן החוץ, ביקור במקום עבודתו של סוכן החוץ, או כאשר נמצאים ברשותו של אדם מענו ושמו של סוכן חוץ.
סודות רשמיים
עבירות ביטחון נוספות הינן עבירות הגורמים לפגיעה בסודות רשמיים של המדינה. לדוגמא, עובד ציבור אשר מסר ידיעה שהגיעה אליו מתוקף תפקידו. כמו כן, גם החזקה ללא סמכות של ידיעה אשר הגיעה לפלוני מתוקף תפקידו כעובד ציבור יכולה להיות פגיעה בסודות רשמיים. הדברים אמורים גם כאשר מדובר ברשלנות. דהיינו, עובד ציבור קיבל ידיעה מתוקף תפקידו, וכתוצאה מרשלנותו הידיעה דלפה.
פגיעה ביחסי החוץ של המדינה
אדם אשר מתקשר עם נציגי של מדינה ידידותית לישראל (מדינה אשר לה ולישראל יש קשרים דיפלומטיים) או ארגוןמוסד של מדינות אלו, ומעשה זה גרם לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל – דינו מאסר של שבע שנים. במידה והמעשה נעשה בכוונה תחילה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל, מדובר בעבירה חמורה עוד יותר אשר דינה מאסר עשר שנים. במידה והעונש על העבירה כאמור, אף ללא שהוכחה כוונה לפגוע בביטחון המדינה, עומד על יותר משבע שנים, דינו של העבריין יכול להיות גם מאסר עולם.
(1).jpg)
