ההוראות וההנחיות הנוגעות למינוי מומחה רפואי נוסף, ומומחה רפואי אחר, מצוינות בהנחיה 1/2010 להנחיות נשיא בית הדין לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מיום 13.4.2010. סעיף 16 להנחיות אלו קובע כי ככלל בית הדין יסתפק במומחה אחד לפגיעה אחת. בנוגע למינוי מומחה נוסף או אחר, הדבר אמור לפי התקנות להתקיים במקרים חריגים בלבד. כמו כן, בית הדין לא יורה על מינוי כאמור ללא נימוק.
יש לכם שאלה?
להלן הטעמים למינוי מומחה רפואי נוסף יעשה במקרים הבאים:
1. המומחה לא נתן בחוות דעתו מענה לכל השאלות אשר הוצגו בפניו (והן שאלות החיוניות להמשך ההליך).
2. בית הדין סבור כי המומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע, בניגוע לאסכולה אחרת, מקלה יותר.
3. יש צורך לבחון את הפגיעה על ידי תחום מומחיות נוסף.
4. טעמים מיוחדים אשר יפורטו.
מומחה רפואי אחר, אימתי?
לעומת מומחה רפואי נוסף, מינוי מומחה אחר מהווה למעשה מינוי מומחה במקום חוות הדעת אשר ניתנה על ידי המומחה שמונה. במילים אחרות – מדובר בפסילת חוות הדעת הראשונה. בית הדין איננו מורה בנקל על צעד אמור. פסילה של חוות דעת רפואית תיעשה כאשר התקיים, לדידו של בית הדין, טעם ממשי לכך. על פי ההנחיות, הטעמים למינוי מומחה רפואי אחר הינם:
1. המומחה, בחוות דעתו, חרג מהעובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין, וזאת למרות שתשומת ליבו הופנתה לכך בשנית.
2. המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית אשר הוכרה בפסיקה כרלבנטית למקרה זה.
3. פגם אישי נפל במומחה.
4. טעם אחר אשר יירשם.
דוגמא לפסק דין
במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, נדרש מינויו של מומחה רפואי לבחינת עניינו של מבוטח אשר הועסק במשך שנים כשוטר מכס וטען כי הוא סובל מטנטון (ליקוי שמיעה). מדובר בתביעה לבית הדין אשר הוגשה על ידי המבקש, לבית הדין האזורי, כבר ב-2007. בתביעה זו ביקשה המבקש להכיר בליקוי שמיעה ממנו הוא סובל כתאונת עבודה. המבקש צירף לתביעה עדות ראשית לתנאי עבודתו וחוות דעת רפואית מטעמו. טרם מועד הדיון, הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי בתיק ונקבע כי הם יעבירו רשימת עובדות מוסכמות אשר יונחו בפניו של המומחה.
בית הדין התבקש למנות מומחה מתחום אף-אוזן-גרון בהתאם להסכמת הצדדים. אי לכך, מונה לעניין מומחה ראשון כמומחה-יועץ רפואי בתיק. בהחלטה הופנתה למומחה העובדה הבאה – התובע נחשף לרעש מזיק בעבודתו. המומחה הגיש בהתאם לכך את חוות דעתו. המוסד לביטוח לאומי ביקש להתעלם מחוות הדעת וזאת משום שהמומחה "סטה מהעובדות אשר הופנו אליו". המל"ל ציין כי המומחה פירט בחוות דעתו הרפואית עובדות שונות הנוגעות לעבודתו של המבקש, וזאת תוך שהוא מתבסס על חוות הדעת של המומחה רפואי מטעם התובע.
בית הדין לעבודה, ביולי 2011, קבע כי לאחר עיון בבקשת המל"ל, ולאור אי מתן תשובה מצד התובע, ימונה בתיק מומחה רפואי אחר. באותו היום מונה המומחה השני. חודש לאחר מכן ביקש המערער עיון חוזר בהחלטה אך בית הדין קבע אין לבטל את מינויו של המומחה השני, בנסיבות העניין. עם זאת, נקבע כי באשר למינויו כמומחה אחר או נוסף, החלטה תינתן לאחר קבלת חוות דעתו.
בית הדין הארצי קבע כי נפלו פגמים שונים בהחלטות בית הדין במקרה דנן. ראשית, ההחלטה על מינוי רופא אחר לא הייתה מנומקת כלל. שנית, למרות שנרשם כי המבקש לא הגיש תגובתו להחלטה, תגובה כאמור הוגשה ימים מספר קודם לכם באמצעות מערכת נט המשפט. שלישית, שימת ליבו של המומחה הראשון לא הופנתה לעובדות, כפי שדורשות ההנחיות, ומינוי המומחה האחר נעשה מבלי להפנות את המומחה הראשון לחריגתו מהעובדות. רביעית, לא הייתה כל בסיס להחלטה כי סיווגו של המומחה הרפואי יידחה לאחר קבלת חוות דעתו.
בית הדין הארצי הוסיף ופירט את הדרך בה היה צריך בית משפט קמא לנקוט. היה עליו להבהיר למומחה הראשון כי הוא חרג מהעובדות המוסכמות והתייחס לעובדות אשר לא הופנו אליו. כמו כן, היה על בית הדין לשאול את המומחה האם בהפנייתו לעובדות האחרות יש כדי לשנות את עמדתו. יתרה מזו, נקבע כי לא היה כל מקום למנות מומחה רפואי אחר בתיק, ולא היה זה נכון לפסול את חוות דעתו של המומחה הראשון.
לסיכום,
נקבע כי למרות הפגמים שנפלו בהחלטותיו של בית הדין האזורי, בשלב זה, כאשר כבר מונה גם המומחה השני, אין לבטל את חוות דעתו. עם זאת, נקבע כי יש לעמוד על תנאי עבודתו העובדתיים של המבקש (אשר היו במחלוקת בין הצדדים מבחינת היקף החשיפה לרעש המזיק), וכן לקבוע כי המומחה השני הינו מומחה רפואי נוסף ולא מומחה רפואי אחר. דהיינו, חוות דעתו של המומחה הראשון תהיה חלק מהתיק.
