ב"ל (חי') 1630-08
תאונות עבודה אינן בהכרח נפילה מסולם או החלקה במדרגות המשרד. תאונות אלו יכולות להיות גם אירועים אחרים הקשורים בעבודה והגורמים לנזקים בריאותיים. לדוגמא, אדם אשר סבל מלחץ חריג בעבודה, וכתוצאה מכך לקה בליבו, יכול לטעון כי מדובר בפגיעה בעבודה. ההלכה הפסוקה קובעת כי בפגיעות העוסקות באירוע לבבי כתאונת עבודה, הדיון בבית הדין מתנהל אפוא בשני שלבים.
יש לכם שאלה?
בשלב הראשון, המבוטח נדרש להוכיח את קיומו של אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל בעבודה, בעת קרות האירוע הלבבי או בסמוך לו. לאחר מכן, וככל שייקבע בבית הדין כי אכן עסקינן ב"אירוע חריג", ממונה מומחה רפואי לביאור הקשר הסיבתי שבין ההתחרשות החריגה לבין המחלה ממנה סבל המבוטח. יש לציין כי במידה והתובע איננו עומד בנטל להוכיח את האירוע החריג, התביעה תידחה כבר בשלב זה. לאמור, מדובר בתנאים מצטברים השלובים זה בזה.
שיחת טלפון מלחיצה
במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, מנהל מוסך טען כי הוא לקה באירוע לבבי בשל לחצים חריגים בעבודה. יש לציין כי המוסך הינו עסק משפחתי והתובע נמנע עם בעלי המניות במקום. בטופס התביעה אשר הוגש לביטוח הלאומי, כעבור שנה ממועד האירוע, התובע טען כי "לאור לחץ העבודה באותו היום, לאור המצב הכלכלי אחרי מלחמת לבנון השנייה, ולאור וויכוח עם לקוח בגין חוב אבוד, הרגשתי כאבים בחזה. מדובר היה בשלושה אירועים של כאבים כאשר האחרון נמשך 30 דקות, לווה בהזעה מרובה וקוצר נשימה, ואובחן כאוטם שריר הלב".
התובע ציין בטופס המל"ל כי אירוע הפגיעה התרחש בשעה 14:00. במהלך השיחה עם חוקר המוסד לביטוח לאומי, ייחס התובע את מלוא התרגזותו לשיחת טלפון עם לקוח שנערכה בשעה 14:00. מדובר היה בלקוח אשר חייב למוסך חוב בסך 48,000 שקלים, אך טען כי אין לו כסף לשלם.
התובע טען כי 10 דקות לאחר תחילת השיחה הוא התחיל להזיע ולחוש לחצים בחזה. אחיו, אשר היה במקום, הבחין לטענתו במתרחש ולקח אותו לבית החולים. יצוין כי לא מדובר בחוב חדש, אלא בחוב ישן אשר הפקידה במוסך לא הצליחה להביא לגבייתו במשך שנה. עוד יודגש כי התובע היה במועד המדובר בן 51, סובל מיתר לחץ דם, היפרליפידמיה ועישון כבד.
בית הדין: "לא הוכח אירוע חריג"
בית הדין לעבודה קבע כי לא הוכח אירוע חריג בעבודה אשר גרם לאוטם שריר הלב, ועל כן דינה של התביעה להידחות כבר בעת בחינתה בשלב הראשון (שתואר לעיל). בטופס התביעה לביטוח לאומי ייחס התובע את האירוע לשלושה גורמים – לחץ בעבודה, מצב כלכלי קשה לאור מלחמת לבנון השנייה, ושיחה עם לקוח בעניין חוב אבוד.
בית הדין קבע כי התובע לא מסר פירוט כלשהו לגבי האירועים הנ"ל, וטענותיו "נטענו בעלמא". צוין כי התובע לא הביא לעדות את הפקידים או הפקידות אשר ניסו לגבות את החוב. "אי הצגת ראיות ואי זימונם של עדים רלבנטיים לעניין זה פועל לחובת התובע וטענותיו הסתמיות לעניין זה שאינן מקובלות עלינו, לא הוכחו אפוא", נכתב בפסק הדין. לדוגמא, הפקידה אשר "העבירה" את השיחה לא הגיעה למתן עדות וכל שהוצג בפני בית הדין היה "דו"ח יתרות לקוחות". זאת ועוד, בדו"ח הרפואי לא היה כל שכר לאירועים חריגים כאמור, גם לא לגבי השיחה עם הלקוח החייב. במילים אחרות, לא הוכחה כלל שיחת הטלפון, ולא הוכח הבסיס לניהולה. אי לכך, נקבע כי לא הוכח אירוע חריג ואין לקבל את תביעתו של המבוטח.
.png)
