סמוך לשעה 5:30 בבוקר ביום שישי (11.11), פתחו חיילי צה"ל אשר היו מוצבים בכביש 60 באש לעבר מכונית חשודה. כתוצאה מהירי, אשר נבע למעשה מטעות בזיהוי, נהרג הנהג, הרב דן מרצבר מעתניאל, ז"ל, ושתי נשים אשר נסעו עימו נפצעו באורח קל עד בינוני.

 

יש לכם שאלה?

פורום ועדה רפואית

פורום אחוזי נכות

 

לטענת החיילים, מבדיקה ראשונית, הרכב נסע ללא אורות ולא נשמע להוראותיהם לעצור. גורמים במערכת הביטחון מדגישים כי עסקינן באירוע חריג ונדיר אשר קשה לזכור כמותו. אי לכך, נקבע כי הרב מרצבר יוכר כנפגע פעולות איבה, וזאת חרף העובדה שהוא נורה מ"אש כוחותינו".


ההכרה המיידית ברב כנפגע פעולות איבה מבוססת על סעיף מיוחד בחוק אשר נועד "לכסות" מקרים כגון דא. מביטוח לאומי נמסר כי אכן מדובר בהליך סטנדרטי והחוק קובע כי גם מי שנפגע מאש כוחותינו, וזאת כל אימת שהפעולה נעשתה על מנת לסכל פעילות אויב, מוכר על ידי הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון כנפגע פעולות איבה.


נפגעי פעולות איבה, ובני משפחותיהם, זכאים לתגמולים כספיים והטבות על פי החוק. תגמולים אלה יכולים להיות מענקים חד פעמיים, תגמולים חודשיים, סיוע בשיקום, ומענקים שנתיים. מטרתם הינה לסייע ולתמוך בנפגעי האיבה ובני משפחותיהם. זכאותם של נפגעי פעולות איבה לתגמולים והטבות אלה מעוגנת בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970. התגמולים הכספיים מוענקים בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959.


חוק נפגעי פעולות איבה מגדיר פעולת איבה באופן הבא:

  • פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים, כוחות צבאיים למחצה, כוחות בלתי סדירים של מדינה אשר עוינת לישראל, פעולות איבה של ארגון אשר עוין לישראל, פעולות איבה אשר נגרמו במסגרת סיוע לאחד מאלה (מטעמם או בשליחותם על מנת לקדם את מטרותיהם). אם הפעולה הייתה מחוץ לישראל, היא תוכר כפעולת איבה במידה וכוונתה הייתה לפגוע בישראל.
  • פגיעה מידי אדם בשגגה בעקבות פעולות איבה של כוחות האויב, או פגיעה בטעות בנסיבות אשר היה קיים חשש סביר כי פעולת איבה כאמור תבוצע.
  • פגיעה מנשק אשר היה מיועד לפעול כנגד פעולת איבה, או פגיעה מנשק אשר היה מיועד לפעולת איבה, וזאת למעט מקום בו פגיעה אשר נפגע בה אדם בגיר (מעל גיל 18) כאשר הוא מבצע עבירה או פשע שיש בהם רשלנות פושעת או זדון.
  • פגיעה ממעשה אלימות כאשר מטרתו העיקרית של המעשה הייתה פגיעה בפלוני בשל השתייכות למוצא לאומי או מוצא אתני, וזאת כל אימת שהאירוע נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.
  • פגיעה ממעשה אלימות אשר מטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל מוצאו הלאומי או האתני, וזאת כאשר היא נעשתה על ידי ארגון טרור (המוכרז על כארגון טרור על ידי הממשלה, למעט ארגון אשר הוא כוחות אויב הוא שנעשה מטעמו או בשליחותו של כוחות אויב כאמור).
     

פעמים רבות עולות מחלוקות בין נפגעים לבין משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, וזאת בכל הנוגע להכרה בראשונים כנפגעי פעולות איבה. כאשר הנפגע נפגע במהלך פעולת טרור כגון פיגוע או התקלות עם חוליית מחבלים, הדרך של הנפגע להכרה "קלה". עם זאת, הסוגיה הולכת ומסתעפת כאשר הדברים אינם ברורים מאליהם. להלן מספר דוגמאות.


הכרה בבן יוסף לבנת כנפגע איבה


באפריל 2011 הגיעו ארבעה חסידי ברסלב למתחם קבר יוסף בשכם. מתחם הקבר נמצא בשליטתה של הרשות הפלשתינאית וכניסת יהודים אליו אסורה ללא תיאום מראש. החסידים, אשר לא תיאמו עת כניסתם עם כוחות הביטחון, מצאו עצמם תחת אש שנורתה לכיוונם מצד שוטרים פלשתינאים שהיו במקום. מכאן החלה "מלחמת גרסאות" כאשר החסידים טוענים שהאש נפתחה כנגדם ללא כל סיבה, ואילו השוטרים הפלשתינאים טענו כי היה מדובר ב"סכנת חיים".


תחקיר צה"ל, שנעשה בשיתוף הרשות הפלשתינאית, העלה כי השוטרים הפלשתינאים ירו בחסידים ללא כל סיבה ממשית. כתוצאה מהירי נהרג אחד החסידים, בן יוסף לבנת, אב לארבעה מירושלים. בני משפחתו של ההרוג הגישו תביעה לביטוח לאומי להכיר במנוח כנפגע פעולות איבה.


הביטוח הלאומי הפנה שאילתא בעניין למשרד הביטחון. היועץ המשפטי במשרד הביטחון אישר את התביעה וקבע כי לאור ממצאי תחקיר האירוע, ולמרות שטרם המקרה הוגדר כ"פיגוע", יש להכיר במנוח כנפגע פעולות איבה. ההכרה התבססה אפוא על סיכום תחקיר האירוע אשר כלל בין השאר את גרסתם של השוטרים הפלשתינאים.


נהג מונית ערבי אשר נרצח ממניעים גזעניים


במאי 2007 נרצח נהג המונית תייסיר קראקי בידי יהודי, עולה חדש מצרפת. בני משפחתו של הנהג הערבי דרשו כי המנוח יוכר כנפגע פעולות איבה וזאת משום שהרוצח חזר והדגיש כי ביצע את המעשה מתוך מניעים לאומניים. יצוין כי הרוצח הוכר כחולה נפש הלוקה בסכיזופרניה פרנואידית קשה והוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי. כמו כן, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין ולא הוגש כנגדו כתב אישום בגין הרצח.


למרות שלא הוכח כי מדובר באירוע על רקע גזעני, וחרף העובדה כי ייתכן והרצח בוצע מתוך אי שפיותו של הרוצח, הוחלט להכיר במנוח כנפגע פעולות איבה. במשרד הביטחון קבעו כי למרות שלא הוכח שמדובר בפיגוע, יש לקבל את בקשת המשפחה. יצוין כי הרוצח אמר בהודאתו – "לערבים אין נשמה, הם בהמות, שחטתי אותו כמו בהמה".


עובד זר אשר נהרג מפגיעת קסאם


תושבי דרום הארץ נאלצים להתמודד מזה שנים עם איום הקסאמים. לא רק ישראלים ויהודים נמצאים בטווח הסכנה. רבים מיישובי הדרום הינם ישובים חקלאיים, ובמקרקעות חקלאיות רבות מועסקים גם עובדים זרים. במרץ 2010 נהרג בקיבוץ נתיב העשרה עובד זר, בן 33 מתאילנד, בגין פגיעת קסאם במקום בו עבד. אסתר דומיניסיני, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, הורתה להכיר במנוח כנפגע פעולות איבה והורידה הוראות בעניין לגורמים המקצועיים במל"ל.


הביטוח הלאומי, בתיאום עם משרד החוץ, דאג להעביר את גופתו של המנוח לתאילנד לשם קבורה במולדתו. היות והעובד הזר הוכר כנפגע פעולות איבה, משפחתו תהיה זכאית למלוא התגמולים וההטבות הנובעים מהכרה זו. נציגי הביטוח הלאומי יצרו קשר עם המשפחה וזאת על מנת לתאם את הטסת הגופה, ארגוני הקבורה והעברת ההטבות והתגמולים. יצוין כי מדובר בפעם השלישית בה מכיר הביטוח הלאומי בעובד זר כנפגע פעולות איבה.