עובד הועלה לגובה רב כאשר הוא מצוי בכלוב המורם על ידי מלגזה. האם נפילתו של העובד, מגובה של חמישה מ', היא תאונת דרכים? האם השימוש במלגזה במקרה דנן היה שימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה אשר הצדיק תביעה כנגד חברת הביטוח של המלגזה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975?
יש לכם שאלה?
התובע במקרה דנן נפגע בינואר 2007 כאשר נפל מגובה של חמישה מ', אליו הורם בתוך כלוב באמצעות מלגזה. בכתב התביעה נטען כי לא מדובר בתאונת דרכים והנתבעים, החברה ובעליה, אחראים לפצות את התובע בגין הפרת חובה חקוקה ורשלנות. הנתבעים טענו, לעומת זאת, כי עסקינן בתאונת דרכים ועל כן החבות לפצות את התובע מונחת על כתפיה של חברת הביטוח של המלגזה. לשיטתם, מדובר היה בנפילה או התנתקות מרכב עומד או חונה ועל כן עסקינן בתאונת דרכים לפי החזקה המרבה. חברת הביטוח של המלגזה טענה כי לא מדובר בתאונת דרכים והאחריות לתאונה רובצת כולה לפתחם של החברה ובעלי המניות.
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת בנוגע לאופן התרחשות התאונה. התובע עבד במגרש חומרי בניין, ובשלב מסוים ניגש אליו האחראי על המגרש וביקש ממנו לעלות על כלוב מתכת הנישא על גבי מלגזה. האחראי, אשר נהג במלגזה, מסר לתובע כי יש להוריד מסלולים של גבס אשר היו מונחים על גבי מדפים בגובה רב. התובע עשה כמתבקש ממנו והאחראי הרים את הכלוב באמצעות המלגזה לגובה המבוקש.
בשיא הגובה, התובע העמיס את מסלולי הגבס וסימן לאחראי שיוריד אותו למטה. תוך כדי ירידה, הכלוב נטה לצידו והתובע נפל מגובה רב, יחד עם הכלוב. כתוצאה מהנפילה נגרמו לתובע נזקי גוף משמעותיים. התאונה נגרמה למעשה בשל טעות וזאת משום שהכלוב הולבש על שיני המלגזה כאשר אלה לא היו בתוך המסילות שנועדו לכך.
האם הכלוב נפל בשל "רעידות מנוע המלגזה"?
הנתבעים טענו כי הכלוב נפל בשל "רעידות שנוצרו בעקבות פעילות מנוע הדיזל של המלגזה". על מנת להוכיח טענה זו, הנתבעים הציגו חוות דעת של מומחה מטעמם. המומחה, מהנדס במקצועו, טען כי רעידות המנוע, ביחד עם השקיעה הטבעית של המערכת ההידראולית במלגזה, סייעו ו\או גרמו לכך שהכלוב החליק משיני ההרמה ונפל עם התובע.
בית הדין לעבודה בחן את חוות דעתו של המומחה וקבע כי לא ניתן לקבל את המסקנה העולה ממנה. בפסק הדין נכתב כי האחראי אשר הפעיל את המלגזה העיד כי הוא לא סבר שהכלוב נפל בשל רעידות המנוע. כמו כן, האחראי אישר בחקירתו בבית הדין כי עניין הרעידות "יכול להיות עניין של ספקולציה בלבד אשר הועלתה בהתאם לסברה מצד בא כוחו". למעשה, גם האחראי אשר נהג ברכב העיד כי הכלוב לא הולבש כיאות על שיני המלגזה במסילות המתאימות וכתוצאה מכך התרחשה התאונה המצערת.
דוגמא לפסק דין דומה ודחיית התביעה
בנוגע לשאלה האם מדובר בתאונת דרכים, לא הייתה זו הפעם הראשונה בה בית משפט נדרש לבחון קושייה כאמור כאשר עסקינן בתאונות בהן הייתה מעורבת מלגזה. שני הצדדים הגישו דוגמאות רבות מן הפסיקה אשר היה בהן, לשיטתם, לתמוך בגרסאותיהם. בית המשפט, לאחר בחינת הפסיקה הרלבנטית, קבע כי לא ניתן להכיר באירוע כתאונת דרכים. בפסק הדין צוין כי המקרה אשר התאים ביותר למקרה דנן נדון ברע"א 9147/05 כלל חברה לבטוח בע"מ נ' אורי צעיר בשנת 2007.
בפרשת צעיר, עובדות המקרה היו כדלקמן – עובד הועלה לגובה בתוך כלוב אשר הורכב על ידי מלגזה, וזאת על מנת לקרב אותו למדף שהיה מתוקן במחסן החברה. העובד התכופף בתוך הכלוב, הכלוב התנדנד והתובע נפל מגובה של כארבעה מ'. בפרשת צעיר נקבע כי לא התקיימה חלופת השימוש בחוק לגבי הינתקות או נפילה מרכב חונה או עומד. בית המשפט הגיע למסקנה זו משום ש"לא הייתה אפשרות לקבוע כי הכלוב נפל על התובע או עימו. דהיינו, לא הוכחו הנסיבות אשר נטענו על ידי ב"כ העובד לתחולת ההוראה בדבר נפילה או התנתקות מרכב או מטענו".
בית המשפט מצא כי הפסיקה בעניין צעיר טובה גם למקרה דנן. בפסק הדין נכתב כי גם כאן לא היה ניתן להוכיח כי הכלוב נפל על התובע ולא היה זה אפשרי לקבוע האם הכלוב נפל עם התובע או על התובע. במילים אחרות, המלגזה הייתה הרכב נשוא הבדיקה, ולא היה ניתן להצביע על התנתקות (חלקית או מלאה) של רכיב במלגזה עצמה. בפרשת צעיר נדחתה גם הטענה כי יש להכיר באירוע כ"מאורע אשר נגרם בעקבות ניצול הכוח המכני של הרכב".
בית המשפט קבע כי "התאונה לא נגרמה בעקבות ניצול הכוח המכני של זרוע המלגזה. והתרומה של המלגזה הייתה בהבאתו של העובד אל גובה המדף. כאשר הגיעה זרוע המלגזה לגובה הרצוי, השימוש בכוח המכני נפסק שכן פעולת ההרמה הסתיימה". למעשה, גם בפרשת צעיר, כמו במקרה דנן, התאונה אירעה בשל עיגונו הרעוע של הכלוב לשיני המלגזה ולא בגין ניצול כוחו המכני של הרכב.
