רע"א 3221/09
מעסיקים רבים בענף החקלאות נעזרים לא אחת בעובדים זרים, בעיקר מסין ותאילנד. במסגרת העבודה בשדות ובפרדסים, נדרשים העובדים – בין השאר – לעשות שימוש בכלים מכנים כבדים כגון קומביינים, טרקטורים, טרקטורונים וכדומה. השימוש בכלים אלה עלול לגרום לעיתים לתאונות דרכים ולנזקי גוף. האם ניתן לגלגל אחריות לפתחו של מעסיק, לאחר תאונת דרכים עם טרקטור, וזאת בטענה כי הנהג התאילנדי על הרכב עשה שימוש במכונה ללא רישיון מתאים? מהו אפוא היקף אחריותו של המעסיק בעניין זה?
יש לכם שאלה?
שני עובדים זרים נפגעו בתאונת דרכים כאשר נסעו בעגלה רתומה לטרקטור שהיה שייך למעסיקם. בעת התאונה, נהג בטרקטור עובד זר שלישי – פועל מתאילנד. בעקבות האירוע, העובדים הזרים הגישו תביעת פיצויים כנגד חברות הביטוח אשר הנפיקו את הפוליסה לטרקטור. לחילופין, התביעה הוגשה כנגד קרנית. קרנית שלחה הודעת צד שלישי למעסיק, וזאת לנוכח טענות חברת הביטוח כי הפועל התאילנדי אשר נהג בטרקטור לא היה בעל רישיון נהיגה בר תוקף במועד התאונה.
בית משפט השלום בירושלים קבע, על סמך מסמך מטעם קונסוליית תאילנד בישראל, כי לנהג לא היה רישיון נהיגה בר תוקף לנהיגה בטרקטור בעת שנהג ברכב. אי לכך, נקבע בפסק הדין, חברות הביטוח הוכיחו כי הנהג לא היה בעל רישיון נהיגה מתאים וקמה חבותה של קרנית לפצות את התובעים. קרנית טענה כי קיימת לה זכות חזרה כלפי המעסיק וזאת משום שהעדר הביטוח נבע מרשלנותו.
בית המשפט קיבל טענה זו. אכן, בפסק הדין צוין כי המעסיק האמין בלב שלם שהנהג היה בעל רישיון נהיגה תקף, הן על סמך בירור מול חברת כוח האדם אשר שכרה אותו, והן על סמך רישיון הנהיגה שהוצג בפניו בשפה התאית. עם זאת, נקבע כי המעסיק התרשל בחובה אשר הוטלה עליו לוודא באופן ברור, וללא כל ספק, כי העובד אשר בידיו ניתן ההגה היה מוכשר למלא את המשימה בצורה הבטוחה והטובה ביותר.
מסירת טרקטור לאדם ללא רישיון - עלולה להיות הרת אסון
בית משפט השלום עמד בפסק דינו על כך שטרקטור, בניגוד לרכבים אחרים, הינו רכב מסוכן באופן מיוחד אשר הנהיגה בו חייבת להיות לאחר למידה ספציפית והכשרה מתאימה. "אין למסור נהיגה בטרקטור לנהג שאינו בעל רישיון, שהרי מדובר במהלך אשר עלול להיות הר אסון", נכתב בפסק הדין, "המעסיק התרשל כלפי העובדים אשר נסעו בעגלה, וכן כלפי נהג הטרקטור, וזאת כאשר בדק באופן שטחי בלבד את דבר קיומו של רישיון נהיגה מתאים".
בית המשפט הוסיף וקבע כי המעסיק היה צריך לוודא שהאמור ברישיון הנהיגה בשפה התאית תאם את הדרישות מבחינת פוליסות הביטוח. ציון כי היה עליו לפנות לגורמים הראויים אשר היו יכולים לוודא שרישיון הנהיגה מתאים לנהיגה בטרקטור וכולל בתוכו הרשאה כאמור. לדוגמא, הוא היה יכול לפנות לשגרירות התאילנדית או לגורם מוסמך אחר. המעסיק טען כי הוא פנה בעניין רישיון הנהיגה לחברת כוח האדם אשר שכרה את הנהג, ונאמר לו כי מדובר בעובד בעל רישיון לטרקטור.
"המעסיק לא היה יכול לצאת ידי חובתו בטענה סתמית לפיה הוא וידא את רישיון הטרקטור על ידי פנייה לחברת כוח האדם", נכתב בפסק הדין, "כמו כן, הימנעותו של האחרון מלזמן מי מחברת כוח האדם לתמוך בעדותו פעלה בנסיבות העניין לרעתו".
.png)
