ת"ק 52915-09-11


העיתונאית הישראלית הערבייה, יארא משעור, אשר פרשת "השפלתה" בבידוק הביטחוני של חברת "אל-על" בשדה התעופה ברומא, זכתה לתהודה תקשורתית במסגרת כתבה בעניין שפורסמה באתר "הארץ" (16.2). פרשה זו הביאה פעם נוספת להרמת ראשו של הדיון הציבורי בדבר הבידוק הביטחוני לאזרחים ישראלים ערבים.


יש לציין כי עתירה אשר הוגשה בעניין לבג"צ, על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל, כבר בשנת 2007 (כנגד "נוהלי בידוק המבוססים על מוצא אתני"), עודנה תלויה ועומדת. פסק הדין בעתירה זו אמור להינתן בזמן הקרוב (וזאת משום שבראש ההרכב ישבה הנשיאה היוצאת, דורית בייניש). ברוח הדברים הנ"ל, בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה קבע כי רשות שדות התעופה תשלם פיצויים לבני זוג ערבים בגין בידוק ביטחוני "משפיל" בשדה התעופה באילת.


רשות שדות התעופה תשלם לבני הזוג פיצויים במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי האחרונים בעקבות בידוק ביטחוני שנעשה להם בשדה התעופה בעיר הנופש. התובעים טענו כי הם הגיעו לשדה התעופה באילת לאחר חופשה בעיר, אליה יצאו ביחד עם חבריהם לעבודה. לטענתם, בעקבות הבידוק הביטחוני, שהוגדר על ידם "משפיל ומבזה", הם עוכבו שלא כדין ובסופו של היום אף פספסו את הטיסה. רשות שדות התעופה ניסתה לטעון לחסינות מפני התביעה אך בית המשפט לתביעות קטנות דחה את הטענה ופסק פיצויים לתובעים.
 

שאלות חודרניות כגון "האם קיימת יחסי מין באילת?"

 

במסגרת התביעה, נטען כי הבודקים הביטחוניים הפנו שאלות חודרניות אל האישה כגון "מהי מערכת היחסים שלה עם התובע", "האם קיימה עימו יחסי מין" ו"האם ישנה עימו באותו החדר". כמו כן, טענו התובעים, הבודקים הביטחוניים שפכו את תכולת כבודתם על הרצפה. בשלב מסוים, נטען כי בודקת ביטחונית הכניסה את האישה לתא בידוד וביקשה ממנה להתפשט על מנת לערוך לה "בדיקה ביטחונית". לא זו אף זו, התובעים הדגישו כי הם פספסו את הטיסה ונאלצו להמתין לטיסה הבאה. לאחר מכן, נאמר להם כי הטיסה הנוכחית מלאה ונמצאו להם כרטיסים רק לטיסה ב-14:45, כחמש שעות לאחר מועד טיסתם המקורית. 


רשות שדות התעופה הציגה שתי טענות מרכזיות. ראשית, הוכחשו מכל וכל טענות ההשפלה והביזוי. שנית, נטען כי הרשות חסינה מפני תביעות כגון דא על פי החוק. "הבודקים ביצעו הבדיקה הביטחונית על פי הנהלים", טען מנהל שדה התעופה באילת, "נשמרה צנעת הפרט שלהם והעובדים עשו, כמו בכל ביום, עבודתם נאמנה". עם זאת, אף מנהל השדה הודה כי לא היה מקום ותועלת בשפיכת כבודתם של התובעים על הרצפה, והבודקים היו צריכים להימנע משאלות בדבר קיום יחסי המין.

 

"חריגה מוחלטת מסמכות"


השופטת, רחל חוזה, סגינת הנשיא בדימוס, קבעה כי דין התביעה להתקבל. השופטת ציינה כי היא נתנה בעדות התובעת "אמון מלא". מנגד, קבעה השופטת, הרשות לא הביאה לעדות את הבודקים ולא הציגה כל ראיה ממשית שהייתה יכולה לסתור את טענות התובעים. אי לכך, גרסת ההגנה נדחתה. יש לציין כי הרשות ביקשה למעשה להסתמך על עדותו של מנהל שדה התעופה, אשר כלל לא היה נוכח באירוע נשוא התובענה.

 

השופטת הגדירה את התנהלותם של הבודקים כ"חריגה מוחלטת מסמכות" ונקבע כי למרות שהרשות נהנית מחסינות, אין הדברים יפים למקרה דנן. "בודקים ביטחוניים אינם רשאים לעשות ככל העולה על רוחם במסגרת הבידוק ולעתור לאחר מכן כי הם זכאים להגנת חסינות מכוח החוק", נקבע בפסק הדין. בסופו של היום, נפסק כי הרשות תפצה את התובעים בסך של כ-9,000 שקלים בגין המקרה.