תא (חי') 34987-12-10

 

מנכ"ל אשר פוטר מעבודתו הגיש תביעה כנגד מקום העבודה בעבור תשלום זכויות שונות. במקביל, מקום העבודה הגיש תביעה נגד העובד. הצדדים הגיעו בסופו של היום לפשרה אשר במסגרתה נמחקו שתי התביעות. עם קבלת כתב התביעה של התביעה שכנגד, המנכ"ל המפוטר פנה לחברת הביטוח אשר ביטחה את החברה בפוליסת ביטוח חבות נושאי משרה, וביקש ממנה לממן עבורו את הוצאות הייצוג המשפטי.

 

יש לכם שאלה?

פורום תביעות ביטוח

 

חברת הביטוח סירבה וזאת בטענה כי חל על תביעת הביטוח החריג הבא בפוליסה: "המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כל נזק כספי בקשר ו/או כתוצאה מכל תביעה שהוגשה או נוהלה ביוזמת או בהוראת החברה או כל נושא משרה". בית המשפט בחן את הסוגיה אשר הונחה לפתחו וקבע כי יש לקבל את טענות חברת הביטוח. דהיינו, הנתבעת לא הייתה חייבת לממן את הוצאותיו של התובע במהלך המשפט כנגד מעסיקתו לשעבר.

 

נקבע כי התביעה שכנגד, אשר הוגשה כנגד המנכ"ל המפוטר, נפלה בגדרו של הסעיף שתואר לעיל בפוליסת הביטוח. הפוליסה נשוא התביעה הייתה - כאמור - פוליסת ביטוח אחריות נושאי משרה בחברה. מדובר בפוליסת ביטוח אשר מטרתה הייתה להעניק כיסוי ביטוחי במקרים של סיכונים מפני חבות כספית כלפי אדם שלישי ותגמולי ביטוח אשר מיועדים לפיצוי צד שלישי שנגרם לו נזק בגין מעשי המבוטח.

 

המסגרת המשפטית

 

סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח קובע כי ביטוח אחריות על פי מהות ההתחייבות אשר חברת הביטוח נוטלת על עצמה לשפות בגין חבות כספית שמבוטח היה עלול להיות חייב בה כלפי צד שלישי. חוק חוזה הביטוח מרחיב וקובע כי מדובר גם ב"הוצאות משפט סבירות" אשר המבוטח "נאלץ לשאת בהן בגין חבותו, ואף מעל לסכום הביטוח". למעשה, המטרה העיקרית של פוליסת ביטוח אחריות נושאי משרה בחברה הינה להעניק לנושאי המשרה כיסוי ביטוחי כלפי צדדים שלישיים.

 

במקרה דנן, הנתבעת טענה כי מי שהגישה את התביעה כנגד המנכ"ל המפוטר הייתה לא אחרת ממבוטחתה - החברה. לאמור, החברה ולא נושא משרה. נטען כי מהותה של הפוליסה לא הייתה לכסות הוצאות משפט של עובד במסגרת תביעה שהוגשה כנגדו על ידי החברה. בית המשפט קיבל טענות אלה וקבע כי הן התיישבו עם הוראות חוק חוזה הביטוח ועמדו בחפיפה לרציונאל אשר קיים בבסיסה של האחריות.

התובע טען כי אין לקבל דברים אלה וזאת משום שהיה קיים בפוליסה סעיף נוסף אשר ביקש, לשיטתו של המנכ"ל המפוטר, "להרחיב את תחולת הפוליסה במקרה של תביעות עבודה כגון דא". לדבריו, התחייבותה של חברת הביטוח לשפות נזקים אשר נגרמו אך ורק לצד ג', הקימה למעשה סתירה של ממש בנוגע לחבותה למימון הוצאות משפט בבית הדין לעבודה.

 

בית המשפט דחה את שיטתו של התובע. בפסק הדין נקבע כי הסעיף בפוליסה אליו האחרון הפנה לא היה יכול לסייע לו. מדובר בסעיף לפיו הוסכם כי חברת הביטוח לא תהיה אחראית לשלם כיסוי ביטוחי בקשר ו/או כתוצאה מתביעה אשר הוגשה ונוהלה על ידיה, למעט תביעת יחסי עבודה שהוגשה על ידי נושא משרה כלשהו. בית המשפט קבע כי למרות שהתביעה שכנגד התובע הייתה "תביעת יחסי עבודה", מי שהגיש את התביעה הייתה החברה ולא נושא משרה. לא זו אף זו, הודגש כי התביעה לא הוגשה על ידי נושא משרה, אלא כנגדו. דהיינו, לא הייתה תחולה לחריג הנ"ל בפוליסה.