ע"פ 1421/10
לפני כחודשיים, בתחילת יוני 2012, נערכה ברמלה הפגנה מיוחדת במינה כנגד מעשי רצח בעילה של "חילול כבוד המשפחה". בהפגנה השתתפו גברים ונשים, וכן נטל בה חלק גם האימאם של רמלה. ההפגנה התארגנה בעקבות רציחתה "הידועה מראש" של נסרין מוסריתי, אם לשניים בת 26 אשר סבלה מאלימות במשפחה ושהתה במקלט לנשים מוכות.
יש לכם שאלה?
מוסריתי הצטרפה במותה לרשימה של כ-30 נשים מלוד ומרמלה אשר נרצחו בגין "חילול כבוד המשפחה" בשש השנים האחרונות. מהו אפוא גזר הדין אשר יש להטיל על אדם אשר רצח את בת משפחתו בעקבות חילול כבוד המשפחה? האם ניתן להתחשב בכך שמדובר בקטין? להלן פסק דין אשר זהו עניינו.
מדובר במקרה שבו אח רצח את אחותו בעקבות "חילול כבוד המשפחה". האח, אשר היה קטין בן 15 וחצי בעת ביצוע המעשה, הודה ברצח מיד לאחר מעשהו. במסגרת ההליך הפלילי, הנאשם ועורכי דינו הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות ונקבע כי בית המשפט יגזור על הצעיר עונש של בין 15 ל-20 שנות מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם מאסר למשך 18 שנה. אי לכך, האחרון הגיש ערעור על גזר דינו לבית המשפט העליון. במסגרת הערעור, הנאשם העלה טענות שונות, ובין השאר טען כי היותו קטין בעת ביצוע המעשים היה צריך להיות שיקול משמעותי לקולא בעניינו. בית המשפט העליון דחה את הערעור.
קטינים ועבירות הרצח
השופטת, עדנה ארבל, כתבה בפסק הדין כי אכן העובדה שהרצח בוצע כאשר המערער היה קטין העניקה לבית משפט קמא את הסמכות לגזור עליו עונש הנמוך ממאסר עולם (כעונשם של בגירים המורשעים ברצח). עם זאת, חשוב להדגיש כי גילו של קטין רוצח מקבל משקל בעת גזירת דינו של האחרון בהתאם לקרבה ל"סף האחריות הפלילית". דהיינו, ככל שהקטין היה רחוק מסף האחריות הפלילית, כך טענותיו בדבר "חוסר בשלות ויכולת להבין את משמעות מעשיו" יקבלו משקל רב יותר - ולהפך.
כאשר עסקינן בעבירת רצח, נקבע לא אחת בפסיקה כי "התחשבות בקטינים רוצחים באה כבר לידי ביטוי בכך שלא נגזר עליהם מאסר עולם". דהיינו, הוראות חוק הנוער, אשר קובעות כי אין לגזור על קטין מאסר עולם, גם בגין רצח, מהווות לכשעצמן התחשבות באחרונים במקרים כגון דא.
ארבל קבעה כי ניתן להבין מהוראה זו שאינטרס השיקום, אשר עובר כחוט השני בגזרי דין המוטלים על קטינים, נסוג מהחובה המוסרית לשקול שיקולי ענישה חשובים, ככל שעבירת הרצח עומדת על הפרק. "דברים אלה נאמרים ביתר שאת בעידן הנוכחי, בו פעמים רבות חפים מפשע מוצאים את מותם בגין אלימות על לא עוול בכפם", כתבה ארבל בפסק הדין, "כמערכת משפט וכחברה, אני סבורה כי קיימת לנו חובה ערכית ומוסרית להוקיע את אותן תופעות אלימות, ולהוציא מבית המשפט מסר חד-משמעי לפיו קדושת החיים הינה ערך עליון".
ארבל, והשופטים נאור והנדל, ציינו כי הקלה בענישתו של הקטין במקרה דנן לא הייתה יכולה לעלות גם עם המגמה אשר רווחה בפסיקה בשנים האחרונות ובמסגרתה ניכרת "החמרה בענישת קטינים אשר הורשעו ברצח". הודגש כי בית משפט קמא התייחס בהרחבה לנושא זה וסקר פסקי דין רבים בהם הוטלו על קטינים עונשים חמורים בעקבות מעשי רצח בהם הם הורשעו. לא זו אף זו, בחלק מהמקרים אף נגזרו על הקטינים מאסרי עולם.
לסיכום, בית המשפט העליון קבע כי "העונש שהושת על ידי שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי מרכז על הקטין ביטא את החומרה והסלידה, ואת הזעזוע מהרצח אותו ביצע האח באחותו". נקבע כי "לצד מתן משקל לקטינותו ולמאפייני אישיותו הסובייקטיביים. לא היה ניתן לשכוח כי אלמלא היותו קטין, המערער היה נושא עונש של מאסר עולם, שהוא העונש המנדטורי בגין עבירת הרצח הקשה שביצע".
