רע"א 7204/06
אישה הגישה תביעת פיצויים לאחר תאונת דרכים כנגד קרנית. בית המשפט קיבל את תביעתה ופסק לטובתה גם שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% מסכום העסקה (בצירוף מע"מ). הן האישה והן קרנית הגישו ערעור על פסק הדין. בית המשפט העליון נתן תוקף להסכם פשרה ביניהן. בהסכם הפשרה נקבע כי קרנית תעביר לנפגעת פיצוי נוסף. עם סיום ההליכים, עורך דינה של הנפגעת גבה מהאחרונה שכר טרחה בשיעור 23% מהסכום הסופי (וזאת לאור הסכם הפשרה, בגין הטיפול בתביעה המקורית ובעבור הייצוג בערעור).
יש לכם שאלה?
הנפגעת הגישה כנגד עורך דינה תביעה לבית משפט השלום להשבה חלקית של שכר הטרחה. תביעתה התקבלה וערעור הוגש על כך לבית המשפט המחוזי. ערעורו של עורך הדין התקבל. האישה הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור.
כיצד נקבע שכר טרחה בתביעת תאונת דרכים?
במסגרת הבקשה הנ"ל, בית המשפט העליון נדרש לפרש את ה"תקרה" אשר קבועה בסעיף 16(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מדובר בסעיף אשר מגביל את שכר טרחתם של עורכי דין בתביעות לפי חוק זה. נקבע כי שכר הטרחה לא יעלה על 13% מהסכום שנפסק לטובת הנפגע. האישה טענה כי מדובר בסעיף אשר חל גם על הליכי ערעור. בית המשפט העליון נתן את רשות הערעור וקבע כי דין הערעור להתקבל.
המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין מוסמכת (באישור שר המשפטים), מכוח סעיף 16(א) לחוק הפלת"ד, לקבוע תעריף מירבי בנוגע לשכר הטרחה בתביעות העוסקות בתאונות דרכים. סעיף זה מגביל את המועצה הארצית בקביעת שכר טרחה לפי תוצאות הטיפול. המועצה הארצית קבעה, נוכח ההסמכה הנ"ל, את כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימאלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק הפלת"ד לנפגעי תאונות דרכים). סעיפים 2-4 לכללים אלה קובעים תקרה בנוגע לשכר טרחה אשר הותנה בהתאם לתוצאות הליך. שיעורים אלה כוללים גם את המע"מ בו נתחייב עורך הדין.
בית המשפט העליון, במסגרת פסק הדין דנא, עמד על הפירושים השונים אשר יכולים להיות לסעיף 16(א) לחוק הפלת"ד. בסופו של דבר, נקבע כי הוראה זו חלה גם על טיפול בהליך ערעור. דהיינו, שכר הטרחה לא יעלה על 13% מהפסיקה הסופית (הכל לפי המאוחר). בית המשפט העליון לא בחן את טענותיו של עורך הדין לכך שמדובר בפגיעה בחופש העיסוק. נקבע כי גם אם עסקינן בפגיעה מסוימת בחופש העיסוק, אזי אין זו אלא פגיעה מידתית. אי לכך, בית המשפט העליון קבע כי עורך הדין ישיב למרשתו את הסכום שנגבה על ידו מעבר ל-13%.
