הוצאת קטין למסגרת חוץ ביתית בעקבות אלימות ולמרות התנגדות האם

רעא 7360/12 ‏

האם הורה יכול להתנגד להוצאת בנו למסגרת חוץ ביתית לאחר שהאחרון מתנהג באלימות? במקרים מסוימים, התשובה לכך הינה שלילית. על פי רוב, להורים קיימת - באופן טבעי - זכות יסודית לאוטונומיה באשר לגידול ילדיהם. ברם, האוטונומיה ההורית בעניין גידול ילדים איננה סוגיה מוחלטת. אחריותם של ההורים והאוטונומיה שלהם לגבי ילדיהם כפופה לשיקולים כגון עיקרון טובת הילד, צרכיו של הקטין, זכויותיו וכדומה. לעיתים, זכות האוטונומיה של ההורה נסוגה לאחור. לדוגמא, כאשר ההורים מסרבים להעביר את הילד למסגרות מתאימות, וזאת למרות שמדובר בקטין הצריך להיות תחת השגחה וטיפול. להלן דוגמא למקרה כאמור.

יש לכם שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה
פורום הסכם גירושין
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות

במרכז ההליכים במקרה זה עמד ילד בן 12, הצעיר מבין ארבעה אחים. הוריו של הילד התגרשו והאם גידלה אותו ואת אחיו. בשלהי שנת 2008, ולאחר שניסיונות לסייע למשפחה במסגרת הקהילתית לא צלחו, שירותי הרווחה (בעקבות דיווחים קשים מבית הספר) החלו לפעול על מנת להוציא את הילדים למסגרות חוץ-ביתיות.

בית המשפט לנוער אישר את הוצאתם של הילדים, אך ערעור שהוגש על ידי האם לבית המשפט המחוזי התקבל ופסק הדין הנ"ל בוטל. בהמשך, ולאחר ששניים מהילדים היו מעורבים במעשים פליליים, התקבלה החלטה להוציאם למסגרות חוץ-ביתיות. בשלב מסוים, הילדים שבו הביתה אך עד מהרה הם הסתבכו שוב בפלילים. אחד מהם אף מצא את עצמו מרצה מאסר בפועל בכלא אופק.

מומלץ להעביר את הקטין למסגרת חוץ ביתית

בקשה זו עסקה בקטין הצעיר מבין אחיו. בתחילה, הוחלט על השארתו בביתו במסגרת צו השגחה ובשלב זה, הוא הוכרז כ"קטין נזקק". בהמשך, גורמי הרווחה התרשמו כי חלה התדרדרות של ממש במצבו של הקטין אשר באה לידי ביטוי בהיעדרויות מבית הספר, נסיגה בלימודים ונקיטת אלימות כנגד ילדים ומבוגרים. אי לכך, התבקשה הוצאתו למסגרת חוץ-ביתית. הפעם, בית המשפט לנוער אישר את ההוצאה והילד אכן עבר לכפר הילדים "נרדים". הקטין שהה במקום תקופה קצרה, אך הושעה מ"נרדים" בעקבות מעשה אלימות קשה כלפי אם הבית. לאחר השעייתו, הוא שב לגור בבית אימו.

שירותי הרווחה פנו לבית המשפט לנוער על מנת להאריך את צו הנזקקות ולהוציא את הקטין ממשמורת למשך כשנה. בבקשה זו נכתב כי "גורמי הטיפול דואגים למצבו של הילד ועל כן הם מבקשים להשימו במסגרת חוץ-ביתית מתאימה. האם מסרבת ומבקשת לתת לילד הזדמנות נוספת לשוב לבית הספר ולהשתלב בקהילה".

בית המשפט לנוער סקר בהחלטתו את השתלשלות האירועים הרלבנטית וציין כי הוא "מכיר את המשפחה היכרות ארוכה". כמו כן, השופט עמד על כך שבמסגרת אבחון שנערך לקטין ב"נרדים", הומלץ לשבץ אותו ב"פנימייה טיפולית שתדע להציב לו גבולות ברורים". כמו כן, נערכה לקטין בדיקה פסיכיאטרית ונמצא כי הוא סובל מהפרעות התנהגות והחלה להתהוות אצלו התנהגות אנטי-סוציאלית. הודגש כי הילד מזדהה עם אחיו הבוגרים ואיננו מסוגל לעמוד בגבולות. בבדיקה הפסיכיאטרית הומלץ על העברתו של הקטין למסגרת חוץ-ביתית טיפולית.

 
הטיפול בקהילה לא עזר

בית המשפט בחן את האפשרויות אשר עמדו על הפרק מבחינת הטיפול בקהילה, וקבע כי אין מנוס מהשמת הילד במסגרת חוץ ביתית שתוכל להציב לו גבולות ברורים. כמו כן, השופט הדגיש כי מניסיונות העבר ניכר כי הטיפול בקטין בקהילה לא צלח ונקבע כי "משיכת זמן נוספת לא תיטיב עם הילד".

האם הגישה ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי אך ערעורה נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם נקודת המוצא היא שטובתו של ילד הינה להיות בבית הוריו, אך לא מדובר בשיקול היחידי. למעשה, עיקרון טובת הילד מכיר במצבים בהם טובתו של קטין פלוני הינה דווקא לא להיות בבית אמו. גם במסגרת פסק הדין בבית המשפט המחוזי, השופט עמד פעם נוספת על ההתדרדרות במצבו של הקטין במקביל לקבלת טיפול במסגרת הקהילתית ועל הצורך הברור להעבירו למסגרת חוץ-טיפולית המתמחה בתופעות כגון דא. בית המשפט הדגיש כי הקטין, כאשר הוא נמצא בבית, חיקה את אחיו הגדולים. צוין כי האם - עם כל רצונה הטוב - לא הייתה מסוגלת להציב בפניו גבולות ברורים אשר היו יכולים לרסן (או למצער לנסות ולרסן) את התנהגותו.

בית המשפט התייחס לאם והגדיר אותה כ"אם מסורה, מעורבת, הסבורה כי מסגרת הטיפול בקהילה היא הדבר הנכון עבור בנה". עם זאת, נקבע כי עם כל ההבנה והרצון הטוב, טובתו של הקטין חייבה את השמתו במסגרת חוץ ביתית. השופט הדגיש כי רק מסגרת מסוג זה תוכל להעניק מענה לקשיים שתוארו להלן.