תמש (ת"א) 55392-09-11
זוגות רבים בישראל מנהלים חיי משפחה כבעל ואישה וזאת מבלי לבוא בברית הנישואין. במקרים כגון דא, זכויותיה של האישה הידועה בציבור אינן רחוקות מרחק רב מזכויות האישה הנשואה. לדוגמא, פעמים רבות הידועה בציבור יכולה לתבוע מבן זוגה מזונות אישה לאחר הפרידה. מדובר במזונות הנקראים "מזונות משקמים". דהיינו, מזונות שמטרתם לסייע לאישה בתקופת השיקום שלאחר הפרידה. עם זאת, אישה הטוענת לזכותה למזונות משקמים צריכה לעמוד בנטל הוכחה גבוה במיוחד בכדי להוכיח את זכאותה הנ"ל. להלן דוגמא למקרה אשר זהו עניינו.
אישה וגבר הכירו זה את זו כאשר היא אם חד הורית ללא קשר עם אבי בנה, והוא פרוד מאשתו מזה שלוש שנים. בין השניים התפתחה מערכת יחסים אשר הצדדים היו חלוקים באשר לטיבה ומהותה. בעוד האישה טענה כי הם היו ידועים בציבור, הגבר הגדיר את יחסיו עם האחרונה כ"קשרי ידידות אשר היו מבוססים על הנאת בשר". במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי האישה כנגד הגבר, התובעת טענה כי היא זכאית למזונות משקמים מהנתבע בעבור 10 שנים ובשיעור של 5,000 שקלים לחודש.
יודגש כי הצדדים קיימו יחסי אישות במהלך הקשר, ללא אמצעי מניעה. הגבר טען כי הם ביקשו להימנע מלהיכנס להריון על ידי קיום יחסים בדרך של "משגל נסוג". עם זאת, בשלב מסוים, האישה הרתה מהגבר ונולדה להם בת משותפת. כחודש לאחר שהתובעת הודיעה לגבר על הריונה, האחרון ניתק עימה כל קשר.
מי הם הידועים בציבור?
בית המשפט לענייני משפחה, אשר נדרש לסוגיה, בחן ראשית את מהות הקשר בין הצדדים. דהיינו, האם היה מדובר בבני זוג ידועים בציבור, אם לאו. הלכה פסוקה היא כי קשר של ידועים בציבור מבוסס על שני יסודות מצטברים - ניהול משק בית משותף וקיום חיי אישות כבעל ואישה. מדובר במבחנים עובדתיים ועל כן אין די בנקודת מבט סובייקטיבית של מי מהצדדים. משמע, ייתכן כי אחד הצדדים לא ראה את בן זוגו כידוע בציבור, וזאת חרף קיום מערכת יחסים כגון דא בפועל. ולהפך, ישנם מצבים בהם אדם רואה בבן זוגו כידוע בציבור שלו, אך מערכת היחסים לא התגבשה כדי קיום המבחנים העובדתיים הדרושים (ומדובר ביחסים חבריים כלשהם ברמה "פחותה").
מדוע נדחתה התביעה?
מבחינת נטל ההוכחה בתביעות להכרה בידועים בציבור, הרי שהוא מונח על הטוען לקיום הקשר. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לא הוכח בפניו - ברמה הנדרשת - שעסקינן בגבר ואישה אשר חיו כידועים בציבור. קביעתו של השופט, יהורם שקד, התבססה על הטעמים הבאים:
- התובעת, אשר טענה לקיומו של הקשר, העידה כי ההיכרות נמשכה כ-14 חודשים בסך הכול. מתוך התקופה הנ"ל, התובעת העידה כי הצדדים היו נתונים תחת קשר רומנטי במשך 11 שנים בלבד.
- בני הזוג לא גרו תחת קורת גג משותפת.
- במהלך הקשר, הנתבע לן בביתה של התובעת פעמים ספורות בלבד.
- התובעת טענה כי היא החזיקה בידה את מפתחות ביתו של הנתבע וכן את השלט לחניית דירתו. עם זאת, בית המשפט קיבל את דבריו של הנתבע לכך שלא היה בהחזקת המפתחות כדי להוכיח אי אלו מגורים משותפים. כמו כן, הוכח כי הנתבע מסר את מפתחות הדירה לקראת מפגשים צפויים ולא היה מדובר ב"החזקת קבע".
- הצדדים לא ניהלו משטר רכוש הדדי ולא היה להם חשבון בנק משותף. למעשה, התובעת בעצמה אמרה כי לא היה ביניהם שום דבר משותף פרט לבתם.
- הנתבע לא פרנס בשום שלב את התובעת ולא נטל עליה אחריות כלכלית. מדי פעם הוא היה מוסר בידה סך מזומן של כ-200 שקלים ותו לא.
- התובעת לא הייתה מסוגלת אפילו לאיית כראוי את שם משפחתו של הנתבע ובהליכים בפני בית המשפט כינתה אותו באופן שגוי.
- הצדדים מעולם לא נשאו לחופשות משותפות והתובעת לא פגשה את ילדיו של הנתבע מנישואיו.
לסיכום,
בית המשפט קבע כי לאור האמור לעיל, לא היה מקום לפסוק לטובתה של התובעת מזונות משקמים. למעלה מכך, שקד הדגיש בפסיקתו כי היו לכך טעמים נוספים. לדוגמא, בעת פסיקת מזונות "אזרחיים" בין גבר ואישה, הרי שבית המשפט מניח על התובע את המזונות נטל מוגבר לשם קביעת זכאותו. דהיינו, מוטל על האחרון להוכיח כי בינו לבין בן זוגו התקיים קשר כה חזק עד כדי שניתן לראות בו כמי שפיתח ציפיות סבירות באשר לעתיד רמת החיים ההדדית. התובעת לא הוכיחה כאמור, לא מיניי ולא מקצתי.
זאת ועוד, התובעת הגישה את בקשתה למזונות משקמים רק כשלוש שנים לאחר הפרידה. נקבע כי מצופה מאישה הסבורה שהיא זכאית למזונות משקמים בגין פרידה מקשר כנה ואמיתי של ידועים בציבור, שתפנה ללא שיהוי ניכר לערכאות המשפטיות. ההמתנה של התובעת במקרה דנן עמדה לה לרועץ והחלישה את טיעוניה באופן משמעותי.
.jpg)
